ישעיהו, 10

Name: ישעיהו
Author: BiblePics
ISBN: Your ISBN Number

בישעיהו פרק 10 מנבא הנביא את משפטו של אלוהים על אשור, שהפכה לאימפריה חזקה ומדכאת. למרות היותם כלי בתוכניתו של אלוהים להעניש את ישראל, מנהיגי אשור הפכו יהירים ואכזריים, והובילו אותם להענשת אלוהים. הפרק כולל גם תזכורת לנאמנותו של אלוהים לעמו ולהבטחה של שארית תינצל.

פסוקים

●

min

Bible version

1 הוי החוקקים, חקקי-אוון; ומכתבים עמל, כיתבו.

2 להטות מדין, דלים, ולגזול, משפט עניי עמי--להיות אלמנות שללם, ואת-יתומים יבוזו.

3 ומה-תעשו ליום פקודה, ולשואה ממרחק תבוא: על-מי תנוסו לעזרה, ואנה תעזבו כבודכם.

4 בלתי כרע תחת אסיר, ותחת הרוגים ייפולו; בכל-זאת לא-שב אפו, ועוד ידו נטויה. {פ}

5 הוי אשור, שבט אפי; ומטה-הוא בידם, זעמי.

6 בגוי חנף אשלחנו, ועל-עם עברתי אצוונו--לשלול שלל ולבוז בז, ולשומו מרמס כחומר חוצות.

7 והוא לא-כן ידמה, ולבבו לא-כן יחשוב: כי להשמיד בלבבו, ולהכרית גויים לא מעט.

8 כי, יאמר: הלוא שריי יחדיו, מלכים.

9 הלוא ככרכמיש, כלנו: אם-לא כארפד חמת, אם-לא כדמשק שומרון.

10 כאשר מצאה ידי, לממלכות האליל; ופסיליהם, מירושלים ומשומרון.

11 הלוא, כאשר עשיתי לשומרון--ולאליליה: כן אעשה לירושלים, ולעצביה. {פ}

12 והיה, כי-יבצע אדוניי את-כל-מעשהו, בהר ציון, ובירושלים--אפקוד, על-פרי-גודל לבב מלך-אשור, ועל-תפארת, רום עיניו.

13 כי אמר, בכוח ידי עשיתי, ובחכמתי, כי נבונותי; ואסיר גבולות עמים, ועתודותיהם שושתי, ואוריד כאביר, יושבים.

14 ותמצא כקן ידי, לחיל העמים, וכאסוף ביצים עזובות, כל-הארץ אני אספתי; ולא היה נודד כנף, ופוצה פה ומצפצף.

15 היתפאר, הגרזן, על, החוצב בו: אם-יתגדל המשור, על-מניפו, כהניף שבט ואת-מרימיו, כהרים מטה לא-עץ. {פ}

16 לכן ישלח האדון יהוה צבאות, במשמניו--רזון; ותחת כבודו ייקד יקוד, כיקוד אש.

17 והיה אור-ישראל לאש, וקדושו ללהבה; ובערה, ואכלה שיתו ושמירו--ביום אחד.

18 וכבוד יערו וכרמילו, מנפש ועד-בשר יכלה; והיה, כמסוס נוסס.

19 ושאר עץ יערו, מספר יהיו; ונער, יכתבם. {ס}

20 והיה ביום ההוא, לא-יוסיף עוד שאר ישראל ופליטת בית-יעקוב, להישען, על-מכהו; ונשען, על-יהוה קדוש ישראל--באמת.

21 שאר ישוב, שאר יעקוב--אל-אל, גיבור.

22 כי אם-יהיה עמך ישראל, כחול הים--שאר, ישוב בו; כיליון חרוץ, שוטף צדקה.

23 כי כלה, ונחרצה--אדוניי יהוה צבאות, עושה בקרב כל-הארץ. {פ}

24 לכן, כה-אמר אדוניי יהוה צבאות, אל-תירא עמי יושב ציון, מאשור; בשבט יכך, ומטהו יישא-עליך בדרך מצריים.

25 כי-עוד, מעט מזער, וכלה זעם, ואפי על-תבליתם.

26 ועורר עליו יהוה צבאות, שוט, כמכת מדיין, בצור עורב; ומטהו, על-הים, ונשאו, בדרך מצריים.

27 והיה ביום ההוא, יסור סובולו מעל שכמך, ועולו, מעל צווארך; וחובל עול, מפני-שמן.

28 בא על-עיית, עבר במגרון; למכמש, יפקיד כליו.

29 עברו, מעברה, גבע, מלון לנו; חרדה, הרמה--גבעת שאול, נסה.

30 צהלי קולך, בת-גלים; הקשיבי לישה, ענייה ענתות.

31 נדדה, מדמנה; יושבי הגבים, העיזו.

32 עוד היום, בנוב לעמוד; ינופף ידו הר בת-ציון, גבעת ירושלים. {פ}

33 הנה האדון יהוה צבאות, מסעף פורה במערצה; ורמי הקומה גדועים, והגבוהים ישפלו.

34 וניקף סבכי היער, בברזל; והלבנון, באדיר ייפול. {ס}

פַּרשָׁנוּת

נבואת ישעיהו בפרק 10 היא תזכורת לריבונותו של אלוהים ולשימושו אפילו בעמים האכזריים ביותר ככלי למטרותיו. עם זאת, זו גם אזהרה לאלה שעלולים להתנשא ולהאמין שהם פטורים ממשפטו של אלוהים. הפרק משמש כתזכורת לחשיבות להישאר צנוע, צייתן ונאמן לאלוהים, שכן משפטו יגיע לכל מי שפועל בגאווה ובאכזריות. בסך הכל, ישעיהו 10 הוא מסר רב עוצמה של הצדק והרחמים של אלוהים, ותזכורת לבטוח בתוכניתו להצלת עמו.