שמות, 4

Name: שמות
Author: Author's Name
ISBN: Your ISBN Number

משה חוזר למצרים ומבצע את האותות שה' נתן לו, אך פרעה עדיין מסרב לשחרר את בני ישראל.

פסוקים

●

min

Bible version

1 ויען משה, ויאמר, והן לא-יאמינו לי, ולא ישמעו בקולי: כי יאמרו, לא-נראה אליך יהוה.

2 ויאמר אליו יהוה, מה-זה בידך; ויאמר, מטה.

3 ויאמר השליכהו ארצה, וישליכהו ארצה ויהי לנחש; וינס משה, מפניו.

4 ויאמר יהוה, אל-משה, שלח ידך, ואחוז בזנבו; וישלח ידו ויחזק בו, ויהי למטה בכפו.

5 למען יאמינו, כי-נראה אליך יהוה אלוהי אבותם: אלוהי אברהם אלוהי יצחק, ואלוהי יעקוב.

6 ויאמר יהוה לו עוד, הבא-נא ידך בחיקך, ויבא ידו, בחיקו; ויוציאה, והנה ידו מצורעת כשלג.

7 ויאמר, השב ידך אל-חיקך, וישב ידו, אל-חיקו; ויוציאה, מחיקו, והנה-שבה, כבשרו.

8 והיה, אם-לא יאמינו לך, ולא ישמעו, לקול האות הראשון--והאמינו, לקול האות האחרון.

9 והיה אם-לא יאמינו גם לשני האותות האלה, ולא ישמעון לקולך--ולקחת ממימי היאור, ושפכת היבשה; והיו המים אשר תיקח מן-היאור, והיו לדם ביבשת.

10 ויאמר משה אל-יהוה, בי אדוניי, לא איש דברים אנוכי גם מתמול גם משלשום, גם מאז דברך אל-עבדך: כי כבד-פה וכבד לשון, אנוכי.

11 ויאמר יהוה אליו, מי שם פה לאדם, או מי-ישום אילם, או חירש או פיקח או עיוור--הלוא אנוכי, יהוה.

12 ועתה, לך; ואנוכי אהיה עם-פיך, והוריתיך אשר תדבר.

13 ויאמר, בי אדוניי; שלח-נא, ביד-תשלח.

14 וייחר-אף יהוה במשה, ויאמר הלוא אהרון אחיך הלוי--ידעתי, כי-דבר ידבר הוא; וגם הנה-הוא יוצא לקראתך, וראך ושמח בליבו.

15 ודיברת אליו, ושמת את-הדברים בפיו; ואנוכי, אהיה עם-פיך ועם-פיהו, והוריתי אתכם, את אשר תעשון.

16 ודיבר-הוא לך, אל-העם; והיה הוא יהיה-לך לפה, ואתה תהיה-לו לאלוהים.

17 ואת-המטה הזה, תיקח בידך, אשר תעשה-בו, את-האותות. {פ}

18 וילך משה וישב אל-יתר חותנו, ויאמר לו אלכה נא ואשובה אל-אחיי אשר-במצריים, ואראה, העודם חיים; ויאמר יתרו למשה, לך לשלום.

19 ויאמר יהוה אל-משה במדיין, לך שוב מצריים: כי-מתו, כל-האנשים, המבקשים, את-נפשך.

20 וייקח משה את-אשתו ואת-בניו, וירכיבם על-החמור, וישב, ארצה מצריים; וייקח משה את-מטה האלוהים, בידו.

21 ויאמר יהוה, אל-משה, בלכתך לשוב מצריימה, ראה כל-המופתים אשר-שמתי בידך ועשיתם לפני פרעה; ואני אחזק את-ליבו, ולא ישלח את-העם.

22 ואמרת, אל-פרעה: כה אמר יהוה, בני בכורי ישראל.

23 ואומר אליך, שלח את-בני ויעבדני, ותמאן, לשלחו--הנה אנוכי הורג, את-בנך בכורך.

24 ויהי בדרך, במלון; ויפגשהו יהוה, ויבקש המיתו.

25 ותיקח ציפורה צור, ותכרות את-עורלת בנה, ותגע, לרגליו; ותאמר, כי חתן-דמים אתה לי.

26 ויירף, ממנו; אז, אמרה, חתן דמים, למולות. {פ}

27 ויאמר יהוה אל-אהרון, לך לקראת משה המדברה; וילך, ויפגשהו בהר האלוהים--ויישק-לו.

28 ויגד משה לאהרון, את כל-דברי יהוה אשר שלחו, ואת כל-האותות, אשר ציווהו.

29 וילך משה, ואהרון; ויאספו, את-כל-זקני בני ישראל.

30 וידבר אהרון--את כל-הדברים, אשר-דיבר יהוה אל-משה; ויעש האותות, לעיני העם.

31 ויאמן, העם; וישמעו כי-פקד יהוה את-בני ישראל, וכי ראה את-עוניים, וייקדו, וישתחוו.

פַּרשָׁנוּת

שמות פרק ד' הוא סיפור המפגש של משה עם אלוהים ליד הסנה הבוער. לאחר שנקרא על ידי אלוהים להוביל את בני ישראל ממצרים, משה מהסס ומטיל ספק בתוכניתו של אלוהים. בתגובה, אלוהים מספק למשה כמה סימנים כדי להוכיח את סמכותו ולהפגין את כוחו. הסימן הראשון הוא הפיכת המטה של משה לנחש. זהו סמל רב עוצמה לסמכותו ולכוחו של אלוהים, שכן הוא מדגים שאלוהים מסוגל לחולל ניסים. זה גם משמש כתזכורת למשה שהוא לא לבד בשליחותו, ושאלוהים יהיה איתו בכל צעד ושעל. הסימן השני הוא הפיכת ידו של משה לידי צרעת. זוהי תזכורת למשה שאלוהים מסוגל לרפא, ושהוא יוכל לספק לבני ישראל את העזרה הדרושה להם כדי להימלט ממצרים. הסימן השלישי הוא הפיכת המים לדם. זוהי תזכורת למשה שאלוהים מסוגל להעניש את מי שלא מציית לו, ושהוא יוכל להגן על בני ישראל מפני המצרים. הסימן הרביעי הוא הפיכת אבק לכינים. זוהי תזכורת למשה שאלוהים מסוגל ליצור חיים, ושהוא יוכל לספק לבני ישראל את המזון שהם צריכים כדי לשרוד במדבר. בסך הכל, ארבעת הסימנים הללו מדגימים את כוחו וסמכותו של אלוהים, ומהווים תזכורת למשה שהוא לא לבד בשליחותו. הם גם משמשים תזכורת לבני ישראל שאלוהים יהיה איתם בכל צעד ושעל, ושהוא יספק להם את העזרה הדרושה להם כדי להימלט ממצרים.