שמות 22

Name: שמות
Author: BiblePics
ISBN: Your ISBN Number

חוקים ניתנים לפשעים שונים כגון גניבה, האשמות שווא והתעללות בזרים.

פסוקים

●

min

Bible version

1 אם-במחתרת יימצא הגנב, והוכה ומת--אין לו, דמים.

2 אם-זרחה השמש עליו, דמים לו: שלם ישלם--אם-אין לו, ונמכר בגניבתו.

3 אם-הימצא תימצא בידו הגניבה, משור עד-חמור עד-שה--חיים: שניים, ישלם. {ס}

4 כי יבער-איש, שדה או-כרם, ושילח את-בעירו, וביער בשדה אחר--מיטב שדהו ומיטב כרמו, ישלם. {ס}

5 כי-תצא אש ומצאה קוצים, ונאכל גדיש, או הקמה, או השדה--שלם ישלם, המבעיר את-הבעירה. {ס}

6 כי-ייתן איש אל-ריעהו כסף או-כלים, לשמור, וגונב, מבית האיש--אם-יימצא הגנב, ישלם שניים.

7 אם-לא יימצא הגנב, ונקרב בעל-הבית אל-האלוהים: אם-לא שלח ידו, במלאכת ריעהו.

8 על-כל-דבר-פשע על-שור על-חמור על-שה על-שלמה על-כל-אבידה, אשר יאמר כי-הוא זה--עד האלוהים, יבוא דבר-שניהם: אשר ירשיעון אלוהים, ישלם שניים לריעהו. {ס}

9 כי-ייתן איש אל-ריעהו חמור או-שור או-שה, וכל-בהמה--לשמור; ומת או-נשבר או-נשבה, אין רואה.

10 שבועת יהוה, תהיה בין שניהם--אם-לא שלח ידו, במלאכת ריעהו; ולקח בעליו, ולא ישלם.

11 ואם-גנוב ייגנב, מעימו--ישלם, לבעליו.

12 אם-טרוף ייטרף, יביאהו עד: הטריפה, לא ישלם. {פ}

13 וכי-ישאל איש מעם ריעהו, ונשבר או-מת; בעליו אין-עימו, שלם ישלם.

14 אם-בעליו עימו, לא ישלם: אם-שכיר הוא, בא בשכרו. {ס}

15 וכי-יפתה איש, בתולה אשר לא-אורשה--ושכב עימה: מהור ימהרנה לו, לאישה.

16 אם-מאן ימאן אביה, לתיתה לו--כסף ישקול, כמוהר הבתולות. {ס}

17 מכשפה, לא תחייה.

18 כל-שוכב עם-בהמה, מות יומת. {ס}

19 זובח לאלוהים, יוחרם--בלתי ליהוה, לבדו.

20 וגר לא-תונה, ולא תלחצנו: כי-גרים הייתם, בארץ מצריים.

21 כל-אלמנה ויתום, לא תענון.

22 אם-ענה תענה, אותו--כי אם-צעוק יצעק אליי, שמוע אשמע צעקתו.

23 וחרה אפי, והרגתי אתכם בחרב; והיו נשיכם אלמנות, ובניכם יתומים. {פ}

24 אם-כסף תלווה את-עמי, את-העני עימך--לא-תהיה לו, כנושה; לא-תשימון עליו, נשך.

25 אם-חבול תחבול, שלמת ריעך--עד-בוא השמש, תשיבנו לו.

26 כי היא כסותו לבדה, היא שמלתו לעורו; במה ישכב--והיה כי-יצעק אליי, ושמעתי כי-חנון אני. {ס}

27 אלוהים, לא תקלל; ונשיא בעמך, לא תאור.

28 מלאתך ודמעך, לא תאחר; בכור בניך, תיתן-לי.

29 כן-תעשה לשורך, לצאנך: שבעת ימים יהיה עם-אימו, ביום השמיני תיתנו-לי.

30 ואנשי-קודש, תהיון לי; ובשר בשדה טריפה לא תאכלו, לכלב תשליכון אותו. {ס}

פַּרשָׁנוּת

שמות פרק כ"ב הוא פרק המתאר את חוקי הצדק והרחמים שנתן ה' לבני ישראל. זה מתחיל בתזכורת שאלוהים הוא זה שישפוט את העם ושאין להם לקחת את הצדק לידיים. לאחר מכן הוא ממשיך ומפרט מספר חוקים שיש לפעול לפיהם, כגון אי התעללות בזרים, אי דיכוי של אלמנות ויתומים ואי לקיחת שוחד. הוא גם מתאר עונשים למי שעובר על חוקים אלה, כגון השבה או אפילו מוות. הפרק מסתיים בתזכורת שאלוהים הוא אל של צדק ורחמים ושהוא ישפוט את העם על פי חוקיו. זוהי תזכורת חשובה לבני ישראל, שכן היא מראה להם שאלוהים הוא אל צדיק ורחום שלא יסבול עוול. הוא גם משמש כתזכורת לנו היום שאלוהים הוא אל של צדק ורחמים ושעלינו לשאוף לחיות על פי חוקיו.