שמות 21

Name: שמות
Author: BiblePics
ISBN: Your ISBN Number

אלוהים נותן חוקים לעבדות, פגיעה אישית ונזק לרכוש

פסוקים

●

min

Bible version

1 ואלה, המשפטים, אשר תשים, לפניהם.

2 כי תקנה עבד עברי, שש שנים יעבוד; ובשביעית--ייצא לחופשי, חינם.

3 אם-בגפו יבוא, בגפו ייצא; אם-בעל אישה הוא, ויצאה אשתו עימו.

4 אם-אדוניו ייתן-לו אישה, וילדה-לו בנים או בנות--האישה וילדיה, תהיה לאדוניה, והוא, ייצא בגפו.

5 ואם-אמור יאמר, העבד, אהבתי את-אדוני, את-אשתי ואת-בניי; לא אצא, חופשי.

6 והגישו אדוניו, אל-האלוהים, והגישו אל-הדלת, או אל-המזוזה; ורצע אדוניו את-אוזנו במרצע, ועבדו לעולם. {ס}

7 וכי-ימכור איש את-בתו, לאמה--לא תצא, כצאת העבדים.

8 אם-רעה בעיני אדוניה, אשר-לו יעדה--והפדה: לעם נוכרי לא-ימשול למוכרה, בבגדו-בה.

9 ואם-לבנו, ייעדנה--כמשפט הבנות, יעשה-לה.

10 אם-אחרת, ייקח-לו--שארה כסותה ועונתה, לא יגרע.

11 ואם-שלוש-אלה--לא יעשה, לה: ויצאה חינם, אין כסף. {ס}

12 מכה איש ומת, מות יומת.

13 ואשר לא צדה, והאלוהים אינה לידו--ושמתי לך מקום, אשר ינוס שמה. {ס}

14 וכי-יזיד איש על-ריעהו, להורגו בעורמה--מעם מזבחי, תיקחנו למות. {ס}

15 ומכה אביו ואימו, מות יומת. {ס}

16 וגונב איש ומכרו ונמצא בידו, מות יומת. {ס}

17 ומקלל אביו ואימו, מות יומת. {ס}

18 וכי-יריבון אנשים--והכה-איש את-ריעהו, באבן או באגרוף; ולא ימות, ונפל למשכב.

19 אם-יקום והתהלך בחוץ, על-משענתו--וניקה המכה: רק שבתו ייתן, ורפוא ירפא. {ס}

20 וכי-יכה איש את-עבדו או את-אמתו, בשבט, ומת, תחת ידו--נקום, יינקם.

21 אך אם-יום או יומיים, יעמוד--לא יוקם, כי כספו הוא. {ס}

22 וכי-יינצו אנשים, ונגפו אישה הרה ויצאו ילדיה, ולא יהיה, אסון--ענוש ייענש, כאשר ישית עליו בעל האישה, ונתן, בפלילים.

23 ואם-אסון, יהיה--ונתת נפש, תחת נפש.

24 עין תחת עין, שן תחת שן, יד תחת יד, רגל תחת רגל.

25 כווייה תחת כווייה, פצע תחת פצע, חבורה, תחת חבורה. {ס}

26 וכי-יכה איש את-עין עבדו, או-את-עין אמתו--ושיחתה: לחופשי ישלחנו, תחת עינו.

27 ואם-שן עבדו או-שן אמתו, יפיל--לחופשי ישלחנו, תחת שינו. {פ}

28 וכי-ייגח שור את-איש או את-אישה, ומת--סקול ייסקל השור, ולא ייאכל את-בשרו, ובעל השור, נקי.

29 ואם שור נגח הוא מתמול שלשום, והועד בבעליו ולא ישמרנו, והמית איש, או אישה--השור, ייסקל, וגם-בעליו, יומת.

30 אם-כופר, יושת עליו--ונתן פדיון נפשו, ככול אשר-יושת עליו.

31 או-בן ייגח, או-בת ייגח--כמשפט הזה, ייעשה לו.

32 אם-עבד ייגח השור, או אמה--כסף שלושים שקלים, ייתן לאדוניו, והשור, ייסקל. {ס}

33 וכי-יפתח איש בור, או כי-יכרה איש בור--ולא יכסנו; ונפל-שמה שור, או חמור.

34 בעל הבור ישלם, כסף ישיב לבעליו; והמת, יהיה-לו. {ס}

35 וכי-ייגוף שור-איש את-שור ריעהו, ומת--ומכרו את-השור החי, וחצו את-כספו, וגם את-המת, יחצון.

36 או נודע, כי שור נגח הוא מתמול שלשום, ולא ישמרנו, בעליו--שלם ישלם שור תחת השור, והמת יהיה-לו. {ס}

37 כי יגנוב-איש שור או-שה, וטבחו או מכרו--חמישה בקר, ישלם תחת השור, וארבע-צאן, תחת השה.

פַּרשָׁנוּת

שמות פרק כא הוא המשך לחוקים שנתנו לבני ישראל על ידי אלוהים באמצעות משה. בפרק זה, אלוהים מתווה חוקים הנוגעים לעבדות, פגיעה אישית ונזקי רכוש. החוק הראשון שאלוהים נותן נוגע לעבדות. הוא קובע שאם אדם מוכר את בתו כשפחה, יש להתייחס אליה כאל שפחה. אסור למכור אותה לאומה זרה, ואם אינה מוצאת חן בעיני אדוניה, עליו לשחררה. חוק זה הוא משמעותי מכיוון שהוא מראה שאלוהים מעריך את החופש של כל האנשים, אפילו אלה בעבדות. החוק השני שאלוהים נותן נוגע לפגיעה אישית. אם מישהו פוגע באדם אחר, עליו לשלם עבור הפגיעה לפי מידת הפגיעה. חוק זה משמעותי מכיוון שהוא מראה שאלוהים מעריך צדק והגינות. החוק השלישי שאלוהים נותן נוגע לפגיעה ברכוש. אם מישהו פוגע ברכוש של אדם אחר, עליו לשלם עבור הנזק לפי מידת הנזק. חוק זה משמעותי מכיוון שהוא מראה שאלוהים מעריך את ההגנה על הרכוש. בסך הכל, שמות פרק 21 הוא פרק חשוב בתנ"ך מכיוון שהוא מתאר חוקים הנוגעים לעבדות, פגיעה אישית ונזק לרכוש. חוקים אלה מראים שאלוהים מעריך את חירותם של כל האנשים, צדק והגינות, והגנת הרכוש.