שמות, 40

Name: שמות
Author: BiblePics
ISBN: Your ISBN Number

המשכן מוקם ובתוכו מונח ארון הברית. הווילון תלוי ומעמידים את שולחן לחם הפנים והמנורה.

פסוקים

●

min

Bible version

1 וידבר יהוה, אל-משה לאמור.

2 ביום-החודש הראשון, באחד לחודש, תקים, את-משכן אוהל מועד.

3 ושמת שם, את ארון העדות; וסכות על-הארון, את-הפרוכת.

4 והבאת, את-השולחן, וערכת, את-ערכו; והבאת, את-המנורה, והעלית, את-נרותיה.

5 ונתת את-מזבח הזהב, לקטורת, לפני, ארון העדות; ושמת את-מסך הפתח, למשכן.

6 ונתת, את מזבח העולה, לפני, פתח משכן אוהל-מועד.

7 ונתת, את-הכיור, בין-אוהל מועד, ובין המזבח; ונתת שם, מים.

8 ושמת את-החצר, סביב; ונתת, את-מסך שער החצר.

9 ולקחת את-שמן המשחה, ומשחת את-המשכן ואת-כל-אשר-בו; וקידשת אותו ואת-כל-כליו, והיה קודש.

10 ומשחת את-מזבח העולה, ואת-כל-כליו; וקידשת, את-המזבח, והיה המזבח, קודש קודשים.

11 ומשחת את-הכיור, ואת-כנו; וקידשת, אותו.

12 והקרבת את-אהרון ואת-בניו, אל-פתח אוהל מועד; ורחצת אותם, במים.

13 והלבשת, את-אהרון, את, בגדי הקודש; ומשחת אותו וקידשת אותו, וכיהן לי.

14 ואת-בניו, תקריב; והלבשת אותם, כותונות.

15 ומשחת אותם, כאשר משחת את-אביהם, וכיהנו, לי; והייתה להיות להם מושחתם, לכהונת עולם--לדורותם.

16 ויעש, משה: ככול אשר ציווה יהוה, אותו--כן עשה. {ס}

17 ויהי בחודש הראשון, בשנה השנית--באחד לחודש: הוקם, המשכן.

18 ויקם משה את-המשכן, וייתן את-אדניו, וישם את-קרשיו, וייתן את-בריחיו; ויקם, את-עמודיו.

19 ויפרוש את-האוהל, על-המשכן, וישם את-מכסה האוהל עליו, מלמעלה--כאשר ציווה יהוה, את-משה. {ס}

20 וייקח וייתן את-העדות, אל-הארון, וישם את-הבדים, על-הארון; וייתן את-הכפורת על-הארון, מלמעלה.

21 ויבא את-הארון, אל-המשכן, וישם את פרוכת המסך, ויסך על ארון העדות--כאשר ציווה יהוה, את-משה. {ס}

22 וייתן את-השולחן באוהל מועד, על ירך המשכן צפונה, מחוץ, לפרוכת.

23 ויערוך עליו ערך לחם, לפני יהוה--כאשר ציווה יהוה, את-משה. {ס}

24 וישם את-המנורה באוהל מועד, נוכח השולחן, על ירך המשכן, נגבה.

25 ויעל הנרות, לפני יהוה--כאשר ציווה יהוה, את-משה. {ס}

26 וישם את-מזבח הזהב, באוהל מועד, לפני, הפרוכת.

27 ויקטר עליו, קטורת סמים--כאשר ציווה יהוה, את-משה. {ס}

28 וישם את-מסך הפתח, למשכן.

29 ואת, מזבח העולה, שם, פתח משכן אוהל-מועד; ויעל עליו, את-העולה ואת-המנחה--כאשר ציווה יהוה, את-משה. {ס}

30 וישם, את-הכיור, בין-אוהל מועד, ובין המזבח; וייתן שמה מים, לרוחצה.

31 ורחצו ממנו, משה ואהרון ובניו, את-ידיהם, ואת-רגליהם.

32 בבואם אל-אוהל מועד, ובקורבתם אל-המזבח--ירחצו: כאשר ציווה יהוה, את-משה. {ס}

33 ויקם את-החצר, סביב למשכן ולמזבח, וייתן, את-מסך שער החצר; ויכל משה, את-המלאכה. {פ}

34 ויכס הענן, את-אוהל מועד; וכבוד יהוה, מלא את-המשכן.

35 ולא-יכול משה, לבוא אל-אוהל מועד--כי-שכן עליו, הענן; וכבוד יהוה, מלא את-המשכן.

36 ובהיעלות הענן מעל המשכן, יסעו בני ישראל, בכול, מסעיהם.

37 ואם-לא ייעלה, הענן--ולא יסעו, עד-יום היעלותו.

38 כי ענן יהוה על-המשכן, יומם, ואש, תהיה לילה בו--לעיני כל-בית-ישראל, בכל-מסעיהם. {ש}

פַּרשָׁנוּת

Exodus 40 is a pivotal chapter in the book of Exodus, as it marks the completion of the tabernacle and the beginning of the Israelites’ journey to the Promised Land. In this chapter, Moses is instructed by God to set up the tabernacle according to the pattern that was shown to him on the mountain. Moses follows God’s instructions and sets up the tabernacle, and then God’s presence fills the tabernacle. This is a significant moment in the book of Exodus, as it marks the beginning of the Israelites’ journey to the Promised Land. The chapter also contains instructions for the priests regarding the offerings that were to be made to God. These offerings were to be made on a regular basis, and were to be made with the utmost reverence and respect. This is a reminder to the Israelites that God is to be honored and respected, and that He is to be given the highest priority in their lives. Finally, the chapter ends with the cloud of God’s presence filling the tabernacle, and the Israelites setting out on their journey to the Promised Land. This is a powerful moment in the book of Exodus, as it marks the beginning of the Israelites’ journey to the Promised Land. It is a reminder to the Israelites that God is with them, and that He will be with them every step of the way.