שמות, 39

Name: שמות
Author: Author's Name
ISBN: Your ISBN Number

מכינים את בגדי הכהנים ושמן המשחה.

פסוקים

●

min

Bible version

1 ומן-התכלת והארגמן ותולעת השני, עשו בגדי-שרד לשרת בקודש; ויעשו את-בגדי הקודש, אשר לאהרון, כאשר ציווה יהוה, את-משה. {פ}

2 ויעש, את-האיפוד: זהב, תכלת וארגמן ותולעת שני--ושש מושזר.

3 וירקעו את-פחי הזהב, וקיצץ פתילים, לעשות בתוך התכלת ובתוך הארגמן, ובתוך תולעת השני ובתוך השש--מעשה, חושב.

4 כתפות עשו-לו, חוברות--על-שני קצותיו, חובר.

5 וחשב אפודתו אשר עליו, ממנו הוא כמעשהו, זהב תכלת וארגמן ותולעת שני, ושש מושזר--כאשר ציווה יהוה, את-משה. {ס}

6 ויעשו את-אבני השוהם, מוסבות משבצות זהב, מפותחות פיתוחי חותם, על-שמות בני ישראל.

7 וישם אותם, על כתפות האיפוד--אבני זיכרון, לבני ישראל: כאשר ציווה יהוה, את-משה. {פ}

8 ויעש את-החושן מעשה חושב, כמעשה איפוד: זהב, תכלת וארגמן ותולעת שני--ושש מושזר.

9 רבוע היה כפול, עשו את-החושן--זרת אורכו וזרת רוחבו, כפול.

10 וימלאו-בו--ארבעה, טורי אבן: טור, אודם פטדה וברקת--הטור, האחד.

11 והטור, השני--נופך ספיר, ויהלום.

12 והטור, השלישי--לשם שבו, ואחלמה.

13 והטור, הרביעי--תרשיש שוהם, וישפה: מוסבות משבצות זהב, במילואותם.

14 והאבנים על-שמות בני-ישראל הנה, שתים עשרה--על-שמותם: פיתוחי חותם איש על-שמו, לשנים עשר שבט.

15 ויעשו על-החושן שרשרות גבלות, מעשה עבות, זהב, טהור.

16 ויעשו, שתי משבצות זהב, ושתי, טבעות זהב; וייתנו, את-שתי הטבעות, על-שני, קצות החושן.

17 וייתנו, שתי העבותות הזהב, על-שתי, הטבעות--על-קצות, החושן.

18 ואת שתי קצות שתי העבותות, נתנו על-שתי המשבצות; וייתנום על-כתפות האיפוד, אל-מול פניו.

19 ויעשו, שתי טבעות זהב, וישימו, על-שני קצות החושן: על-שפתו--אשר אל-עבר האיפוד, ביתה.

20 ויעשו, שתי טבעות זהב, וייתנום על-שתי כתפות האיפוד מלמטה ממול פניו, לעומת מחברתו--ממעל, לחשב האיפוד.

21 וירכסו את-החושן מטבעותיו אל-טבעות האיפוד בפתיל תכלת, להיות על-חשב האיפוד, ולא-ייזח החושן, מעל האיפוד--כאשר ציווה יהוה, את-משה. {פ}

22 ויעש את-מעיל האיפוד, מעשה אורג, כליל, תכלת.

23 ופי-המעיל בתוכו, כפי תחרא; שפה לפיו סביב, לא ייקרע.

24 ויעשו, על-שולי המעיל, רימוני, תכלת וארגמן ותולעת שני--מושזר.

25 ויעשו פעמוני, זהב טהור; וייתנו את-הפעמונים בתוך הרימונים, על-שולי המעיל סביב--בתוך, הרימונים.

26 פעמון ורימון פעמון ורימון, על-שולי המעיל סביב, לשרת, כאשר ציווה יהוה את-משה. {ס}

27 ויעשו את-הכותנות שש, מעשה אורג, לאהרון, ולבניו.

28 ואת המצנפת שש, ואת-פארי המגבעות שש, ואת-מכנסי הבד, שש מושזר.

29 ואת-האבנט שש מושזר, ותכלת וארגמן ותולעת שני--מעשה רוקם: כאשר ציווה יהוה, את-משה. {ס}

30 ויעשו את-ציץ נזר-הקודש, זהב טהור; ויכתבו עליו, מכתב פיתוחי חותם--קודש, ליהוה.

31 וייתנו עליו פתיל תכלת, לתת על-המצנפת מלמעלה, כאשר ציווה יהוה, את-משה. {ס}

32 ותכל--כל-עבודת, משכן אוהל מועד; ויעשו, בני ישראל--ככול אשר ציווה יהוה את-משה, כן עשו. {פ}

33 ויביאו את-המשכן אל-משה, את-האוהל ואת-כל-כליו, קרסיו קרשיו, בריחיו ועמודיו ואדניו.

34 ואת-מכסה עורות האילים, המאודמים, ואת-מכסה, עורות התחשים; ואת, פרוכת המסך.

35 את-ארון העדות, ואת-בדיו; ואת, הכפורת.

36 את-השולחן, את-כל-כליו, ואת, לחם הפנים.

37 את-המנורה הטהורה את-נרותיה, נרות המערכה--ואת-כל-כליה; ואת, שמן המאור.

38 ואת, מזבח הזהב, ואת שמן המשחה, ואת קטורת הסמים; ואת, מסך פתח האוהל.

39 את מזבח הנחושת, ואת-מכבר הנחושת אשר-לו, את-בדיו, ואת-כל-כליו; את-הכיור, ואת-כנו.

40 את קלעי החצר את-עמודיה ואת-אדניה, ואת-המסך לשער החצר, את-מיתריו, ויתדותיה; ואת, כל-כלי עבודת המשכן--לאוהל מועד.

41 את-בגדי השרד, לשרת בקודש; את-בגדי הקודש לאהרון הכוהן, ואת-בגדי בניו לכהן.

42 ככול אשר-ציווה יהוה, את-משה: כן עשו בני ישראל, את כל-העבודה.

43 וירא משה את-כל-המלאכה, והנה עשו אותה--כאשר ציווה יהוה, כן עשו; ויברך אותם, משה. {פ}

פַּרשָׁנוּת

שמות פרק 39 הוא הפרק האחרון של ספר שמות והוא מפרט את השלמת המשכן ובגדי הכהנים. הפרק מתחיל בתיאור עשיית בגדי הכהונה, שהיו עשויים מפשתן וזהב, כחול, סגול וארגמן. הבגדים כללו את האפוד, החזה, הגלימה, הטוניקה, הטורבן והאבנט. לאחר מכן, הפרק ממשיך ומתאר את עשיית המשכן, שהיה עשוי מעץ שיטה ומכוסה זהב. המשכן היה מחולק לשני חלקים, הקודש והקודש. הפרק מסתיים בתיאור השלמת המשכן ובגדי הכהנים. פרק זה משמעותי משום שהוא מציין את השלמת המשכן ובגדי הכהנים, שהיו חיוניים לעבודת ה'. המשכן היה ייצוג פיזי של נוכחות אלוהים בקרב בני ישראל ובגדי הכוהנים היו אות להתקדשותם לאלוהים. פרק זה משמש גם כתזכורת לחשיבות הציות לפקודות ה'. בני ישראל קיבלו הוראה לבנות את המשכן ואת בגדי הכהנים לפי הוראות ה' והם עשו זאת בנאמנות. פרק זה משמש כתזכורת שכאשר אנו מצייתים לפקודות ה', הוא יברך אותנו ויפרנס אותנו.