שמות, 35

Name: שמות
Author: BiblePics
ISBN: Your ISBN Number

בני ישראל מביאים חומרים להכנת המשכן והריהוט שלו.

פסוקים

●

min

Bible version

1 ויקהל משה, את-כל-עדת בני ישראל--ויאמר אליהם: אלה, הדברים, אשר-ציווה יהוה, לעשות אותם.

2 ששת ימים, תיעשה מלאכה, וביום השביעי יהיה לכם קודש שבת שבתון, ליהוה; כל-העושה בו מלאכה, יומת.

3 לא-תבערו אש, בכול מושבותיכם, ביום, השבת. {פ}

4 ויאמר משה, אל-כל-עדת בני-ישראל לאמור: זה הדבר, אשר-ציווה יהוה לאמור.

5 קחו מאיתכם תרומה, ליהוה, כול נדיב ליבו, יביאהא את תרומת יהוה: זהב וכסף, ונחושת.

6 ותכלת וארגמן ותולעת שני, ושש ועיזים.

7 ועורות אילים מאודמים ועורות תחשים, ועצי שיטים.

8 ושמן, למאור; ובשמים לשמן המשחה, ולקטורת הסמים.

9 ואבני-שוהם--ואבני, מילואים: לאיפוד, ולחושן.

10 וכל-חכם-לב, בכם, יבואו ויעשו, את כל-אשר ציווה יהוה.

11 את-המשכן--את-אוהלו, ואת-מכסהו; את-קרסיו, ואת-קרשיו, את-בריחיו, את-עמודיו ואת-אדניו.

12 את-הארון ואת-בדיו, את-הכפורת; ואת, פרוכת המסך.

13 את-השולחן ואת-בדיו, ואת-כל-כליו; ואת, לחם הפנים.

14 ואת-מנורת המאור ואת-כליה, ואת-נרותיה; ואת, שמן המאור.

15 ואת-מזבח הקטורת, ואת-בדיו, ואת שמן המשחה, ואת קטורת הסמים; ואת-מסך הפתח, לפתח המשכן.

16 את מזבח העולה, ואת-מכבר הנחושת אשר-לו, את-בדיו, ואת-כל-כליו; את-הכיור, ואת-כנו.

17 את קלעי החצר, את-עמודיו ואת-אדניה; ואת, מסך שער החצר.

18 את-יתדות המשכן ואת-יתדות החצר, ואת-מיתריהם.

19 את-בגדי השרד, לשרת בקודש: את-בגדי הקודש לאהרון הכוהן, ואת-בגדי בניו לכהן.

20 וייצאו כל-עדת בני-ישראל, מלפני משה.

21 ויבואו, כל-איש אשר-נשאו ליבו; וכול אשר נדבה רוחו אותו, הביאו את-תרומת יהוה למלאכת אוהל מועד ולכל-עבודתו, ולבגדי, הקודש.

22 ויבואו האנשים, על-הנשים; כול נדיב לב, הביאו חח ונזם וטבעת וכומז כל-כלי זהב, וכל-איש, אשר הניף תנופת זהב ליהוה.

23 וכל-איש אשר-נמצא איתו, תכלת וארגמן ותולעת שני--ושש ועיזים; ועורות אילים מאודמים ועורות תחשים, הביאו.

24 כל-מרים, תרומת כסף ונחושת, הביאו, את תרומת יהוה; וכול אשר נמצא איתו עצי שיטים, לכל-מלאכת העבודה--הביאו.

25 וכל-אישה חכמת-לב, בידיה טוו; ויביאו מטווה, את-התכלת ואת-הארגמן, את-תולעת השני, ואת-השש.

26 וכל-הנשים--אשר נשא ליבן אותנה, בחכמה: טוו, את-העיזים.

27 והנשיאים הביאו--את אבני השוהם, ואת אבני המילואים: לאיפוד, ולחושן.

28 ואת-הבושם, ואת-השמן: למאור--ולשמן המשחה, ולקטורת הסמים.

29 כל-איש ואישה, אשר נדב ליבם אותם, להביא לכל-המלאכה, אשר ציווה יהוה לעשות ביד-משה--הביאו בני-ישראל נדבה, ליהוה. {פ}

30 ויאמר משה אל-בני ישראל, ראו קרא יהוה בשם, בצלאל בן-אורי בן-חור, למטה יהודה.

31 וימלא אותו, רוח אלוהים, בחכמה בתבונה ובדעת, ובכל-מלאכה.

32 ולחשוב, מחשבות--לעשות בזהב ובכסף, ובנחושת.

33 ובחרושת אבן למלאות, ובחרושת עץ; לעשות, בכל-מלאכת מחשבת.

34 ולהורות, נתן בליבו: הוא, ואוהליאב בן-אחיסמך למטה-דן.

35 מילא אותם חכמת-לב, לעשות כל-מלאכת חרש וחושב, ורוקם בתכלת ובארגמן בתולעת השני ובשש, ואורג; עושי, כל-מלאכה, וחושבי, מחשבות.

פַּרשָׁנוּת

שמות ל"ה הוא פרק המתמקד בהכנות לבניית המשכן. זה מתחיל בכך שה' מצווה על משה להורות לבני ישראל לשמור את השבת ולהביא קרבנות לה' לבניין המשכן. לאחר מכן, ה' נותן למשה הנחיות מפורטות כיצד יש לבנות את המשכן, כולל החומרים שבהם יש להשתמש והמידות של כל חלק. לאחר מכן, הפרק ממשיך ומתאר כיצד הגיבו בני ישראל לצו ה'. הם הביאו ברצון את מנחותיהם של זהב, כסף, ברונזה וחומרים אחרים, כמו גם את כישוריהם באריגה, נגרות ועיבוד מתכת. ה' היה מרוצה מתגובתם ובירך אותם על ציותם. הפרק מסתיים בכך שה' מורה למשה למנות את בצלאל ואוהליאב לפקח על בניית המשכן. זה משמעותי כי זה מראה שה' הפקיד בידי בני ישראל את המשימה לבנות את מקום משכנו. שמות 35 הוא פרק חשוב בתנ"ך מכיוון שהוא מראה כיצד ה' סיפק את בני ישראל וכיצד הם הגיבו לפקודותיו. זה גם משמש כתזכורת שעלינו להיות צייתנים לאלוהים ומוכנים להציע לו את המתנות והכישרונות שלנו.