שמות, 29

Name: שמות
Author: Author's Name
ISBN: Your ISBN Number

הנחיות לקידוש הכהנים והמזבח.

פסוקים

●

min

Bible version

1 וזה הדבר אשר-תעשה להם, לקדש אותם--לכהן לי: לקח פר אחד בן-בקר, ואילים שניים--תמימים.

2 ולחם מצות, וחלות מצות בלולות בשמן, ורקיקי מצות, משוחים בשמן; סולת חיטים, תעשה אותם.

3 ונתת אותם על-סל אחד, והקרבת אותם בסל; ואת-הפר--ואת, שני האילים.

4 ואת-אהרון ואת-בניו תקריב, אל-פתח אוהל מועד; ורחצת אותם, במים.

5 ולקחת את-הבגדים, והלבשת את-אהרון את-הכותונת, ואת מעיל האיפוד, ואת-האיפוד ואת-החושן; ואפדת לו, בחשב האיפוד.

6 ושמת המצנפת, על-ראשו; ונתת את-נזר הקודש, על-המצנפת.

7 ולקחת את-שמן המשחה, ויצקת על-ראשו; ומשחת, אותו.

8 ואת-בניו, תקריב; והלבשתם, כותונות.

9 וחגרת אותם אבנט אהרון ובניו, וחבשת להם מגבעות, והייתה להם כהונה, לחוקת עולם; ומילאת יד-אהרון, ויד-בניו.

10 והקרבת, את-הפר, לפני, אוהל מועד; וסמך אהרון ובניו את-ידיהם, על-ראש הפר.

11 ושחטת את-הפר, לפני יהוה, פתח, אוהל מועד.

12 ולקחת מדם הפר, ונתת על-קרנות המזבח באצבעך; ואת-כל-הדם תשפוך, אל-יסוד המזבח.

13 ולקחת, את-כל-החלב המכסה את-הקרב, ואת היותרת על-הכבד, ואת שתי הכליות ואת-החלב אשר עליהן; והקטרת, המזבחה.

14 ואת-בשר הפר, ואת-עורו ואת-פרשו, תשרוף באש, מחוץ למחנה: חטאת, הוא.

15 ואת-האיל האחד, תיקח; וסמכו אהרון ובניו, את-ידיהם--על-ראש האיל.

16 ושחטת, את-האיל; ולקחת, את-דמו, וזרקת על-המזבח, סביב.

17 ואת-האיל--תנתח, לנתחיו; ורחצת קרבו וכרעיו, ונתת על-נתחיו ועל-ראשו.

18 והקטרת את-כל-האיל המזבחה, עולה הוא ליהוה; ריח ניחוח, אישה ליהוה הוא.

19 ולקחת, את האיל השני; וסמך אהרון ובניו את-ידיהם, על-ראש האיל.

20 ושחטת את-האיל, ולקחת מדמו ונתת על-תנוך אוזן אהרון ועל-תנוך אוזן בניו הימנית, ועל-בוהן ידם הימנית, ועל-בוהן רגלם הימנית; וזרקת את-הדם על-המזבח, סביב.

21 ולקחת מן-הדם אשר על-המזבח, ומשמן המשחה, והזית על-אהרון ועל-בגדיו, ועל-בניו ועל-בגדי בניו איתו; וקדש הוא ובגדיו, ובניו ובגדי בניו איתו.

22 ולקחת מן-האיל החלב והאליה ואת-החלב המכסה את-הקרב, ואת יותרת הכבד ואת שתי הכליות ואת-החלב אשר עליהן, ואת, שוק הימין: כי איל מילואים, הוא.

23 וכיכר לחם אחת, וחלת לחם שמן אחת--ורקיק אחד: מסל, המצות, אשר, לפני יהוה.

24 ושמת הכול--על כפי אהרון, ועל כפי בניו; והנפת אותם תנופה, לפני יהוה.

25 ולקחת אותם מידם, והקטרת המזבחה על-העולה; לריח ניחוח לפני יהוה, אישה הוא ליהוה.

26 ולקחת את-החזה, מאיל המילואים אשר לאהרון, והנפת אותו תנופה, לפני יהוה; והיה לך, למנה.

27 וקידשת את חזה התנופה, ואת שוק התרומה, אשר הונף, ואשר הורם: מאיל, המילואים--מאשר לאהרון, ומאשר לבניו.

28 והיה לאהרון ולבניו לחוק-עולם, מאת בני ישראל, כי תרומה, הוא; ותרומה יהיה מאת בני-ישראל, מזבחי שלמיהם--תרומתם, ליהוה.

29 ובגדי הקודש אשר לאהרון, יהיו לבניו אחריו, למושחה בהם, ולמלא-בם את-ידם.

30 שבעת ימים, ילבשם הכוהן תחתיו--מבניו: אשר יבוא אל-אוהל מועד, לשרת בקודש.

31 ואת איל המילואים, תיקח; ובישלת את-בשרו, במקום קדוש.

32 ואכל אהרון ובניו את-בשר האיל, ואת-הלחם אשר בסל, פתח, אוהל מועד.

33 ואכלו אותם אשר כופר בהם, למלא את-ידם לקדש אותם; וזר לא-יאכל, כי-קודש הם.

34 ואם-ייוותר מבשר המילואים, ומן-הלחם--עד-הבוקר: ושרפת את-הנותר באש, לא ייאכל כי-קודש הוא.

35 ועשית לאהרון ולבניו, ככה, ככול אשר-ציוויתי, אותכה; שבעת ימים, תמלא ידם.

36 ופר חטאת תעשה ליום, על-הכיפורים, וחיטאת על-המזבח, בכפרך עליו; ומשחת אותו, לקדשו.

37 שבעת ימים, תכפר על-המזבח, וקידשת, אותו; והיה המזבח קודש קודשים, כל-הנוגע במזבח יקדש. {ס}

38 וזה, אשר תעשה על-המזבח: כבשים בני-שנה שניים ליום, תמיד.

39 את-הכבש האחד, תעשה בבוקר; ואת הכבש השני, תעשה בין הערביים.

40 ועישרון סולת בלול בשמן כתית, רבע ההין, ונסך, רביעית ההין יין--לכבש, האחד.

41 ואת הכבש השני, תעשה בין הערביים: כמנחת הבוקר וכנסכה, תעשה-לה, לריח ניחוח, אישה ליהוה.

42 עולת תמיד לדורותיכם, פתח אוהל-מועד לפני יהוה, אשר איוועד לכם שמה, לדבר אליך שם.

43 ונועדתי שמה, לבני ישראל; ונקדש, בכבודי.

44 וקידשתי את-אוהל מועד, ואת-המזבח; ואת-אהרון ואת-בניו אקדש, לכהן לי.

45 ושכנתי, בתוך בני ישראל; והייתי להם, לאלוהים.

46 וידעו, כי אני יהוה אלוהיהם, אשר הוצאתי אותם מארץ מצריים, לשוכני בתוכם: אני, יהוה אלוהיהם. {פ}

פַּרשָׁנוּת

Exodus chapter 29 is a pivotal chapter in the book of Exodus, as it outlines the instructions for the consecration of Aaron and his sons as priests. This chapter is significant because it marks the beginning of the Israelites’ relationship with God as a covenant people. The chapter begins with God instructing Moses to bring Aaron and his sons to the entrance of the Tent of Meeting. Here, Aaron and his sons are to be washed with water and clothed in priestly garments. This is symbolic of their being set apart for God’s service. The chapter then outlines the various offerings that are to be made to consecrate Aaron and his sons. These offerings include a bull, two rams, unleavened bread, and a cake of bread. These offerings are symbolic of the Israelites’ commitment to God and their willingness to serve Him. The chapter then goes on to describe the ritual of anointing Aaron and his sons with oil. This is symbolic of the Holy Spirit coming upon them and setting them apart for God’s service. Finally, the chapter ends with God instructing Moses to make a covenant with Aaron and his sons. This covenant is a sign of the Israelites’ commitment to God and His covenant with them. Exodus chapter 29 is an important chapter in the book of Exodus, as it outlines the instructions for the consecration of Aaron and his sons as priests. This chapter is significant because it marks the beginning of the Israelites’ relationship with God as a covenant people.