שמות 25

Name: שמות
Author: BiblePics
ISBN: Your ISBN Number

אלוהים נותן הוראות לבניית ארון הברית, שולחן לחם הנוכחות והמנורה.

פסוקים

●

min

Bible version

1 וידבר יהוה, אל-משה לאמור.

2 דבר אל-בני ישראל, ויקחו-לי תרומה: מאת כל-איש אשר יידבנו ליבו, תקחו את-תרומתי.

3 וזאת, התרומה, אשר תקחו, מאיתם: זהב וכסף, ונחושת.

4 ותכלת וארגמן ותולעת שני, ושש ועיזים.

5 ועורות אילים מאודמים ועורות תחשים, ועצי שיטים.

6 שמן, למאור; בשמים לשמן המשחה, ולקטורת הסמים.

7 אבני-שוהם, ואבני מילואים, לאיפוד, ולחושן.

8 ועשו לי, מקדש; ושכנתי, בתוכם.

9 ככול, אשר אני מראה אותך, את תבנית המשכן, ואת תבנית כל-כליו; וכן, תעשו. {ס}

10 ועשו ארון, עצי שיטים: אמתיים וחצי אורכו, ואמה וחצי רוחבו, ואמה וחצי, קומתו.

11 וציפית אותו זהב טהור, מבית ומחוץ תצפנו; ועשית עליו זר זהב, סביב.

12 ויצקת לו, ארבע טבעות זהב, ונתת, על ארבע פעמותיו; ושתי טבעות, על-צלעו האחת, ושתי טבעות, על-צלעו השנית.

13 ועשית בדי, עצי שיטים; וציפית אותם, זהב.

14 והבאת את-הבדים בטבעות, על צלעות הארון, לשאת את-הארון, בהם.

15 בטבעות, הארון, יהיו, הבדים: לא יסורו, ממנו.

16 ונתת, אל-הארון--את, העדות, אשר אתן, אליך.

17 ועשית כפורת, זהב טהור: אמתיים וחצי אורכה, ואמה וחצי רוחבה.

18 ועשית שניים כרובים, זהב; מקשה תעשה אותם, משני קצות הכפורת.

19 ועשה כרוב אחד מקצה, מזה, וכרוב-אחד מקצה, מזה; מן-הכפורת תעשו את-הכרובים, על-שני קצותיו.

20 והיו הכרובים פורשי כנפיים למעלה, סוככים בכנפיהם על-הכפורת, ופניהם, איש אל-אחיו; אל-הכפורת--יהיו, פני הכרובים.

21 ונתת את-הכפורת על-הארון, מלמעלה; ואל-הארון--תיתן את-העדות, אשר אתן אליך.

22 ונועדתי לך, שם, ודיברתי איתך מעל הכפורת מבין שני הכרובים, אשר על-ארון העדות--את כל-אשר אצווה אותך, אל-בני ישראל. {פ}

23 ועשית שולחן, עצי שיטים: אמתיים אורכו ואמה רוחבו, ואמה וחצי קומתו.

24 וציפית אותו, זהב טהור; ועשית לו זר זהב, סביב.

25 ועשית לו מסגרת טופח, סביב; ועשית זר-זהב למסגרתו, סביב.

26 ועשית לו, ארבע טבעות זהב; ונתת, את-הטבעות, על ארבע הפיאות, אשר לארבע רגליו.

27 לעומת, המסגרת, תהיינה, הטבעות--לבתים לבדים, לשאת את-השולחן.

28 ועשית את-הבדים עצי שיטים, וציפית אותם זהב; ונישא-בם, את-השולחן.

29 ועשית קערותיו וכפותיו, וקשותיו ומנקייותיו, אשר יוסך, בהן; זהב טהור, תעשה אותם.

30 ונתת על-השולחן לחם פנים, לפניי תמיד. {פ}

31 ועשית מנורת, זהב טהור; מקשה תיעשה המנורה, ירכה וקנה, גביעיה כפתוריה ופרחיה, ממנה יהיו.

32 ושישה קנים, יוצאים מצידיה: שלושה קני מנורה, מצידה האחד, ושלושה קני מנורה, מצידה השני.

33 שלושה גביעים משוקדים בקנה האחד, כפתור ופרח, ושלושה גביעים משוקדים בקנה האחד, כפתור ופרח; כן לששת הקנים, היוצאים מן-המנורה.

34 ובמנורה, ארבעה גביעים: משוקדים--כפתוריה, ופרחיה.

35 וכפתור תחת שני הקנים ממנה, וכפתור תחת שני הקנים ממנה, וכפתור, תחת-שני הקנים ממנה--לששת, הקנים, היוצאים, מן-המנורה.

36 כפתוריהם וקנותם, ממנה יהיו; כולה מקשה אחת, זהב טהור.

37 ועשית את-נרותיה, שבעה; והעלה, את-נרותיה, והאיר, על-עבר פניה.

38 ומלקחיה ומחתותיה, זהב טהור.

39 כיכר זהב טהור, יעשה אותה--את כל-הכלים, האלה.

40 וראה, ועשה: בתבניתם--אשר-אתה מוראה, בהר. {ס}

פַּרשָׁנוּת

שמות כ"ה הוא פרק המתמקד בהנחיות שנתן אלוהים למשה לבניית המשכן. פרק זה משמעותי מכיוון שהוא מתווה את ההנחיות הספציפיות לבניית המשכן, שהיה אמור להיות מקום הפולחן של בני ישראל. הפרק מתחיל בכך שאלוהים הורה למשה לומר לבני ישראל להביא לו מנחות של זהב, כסף וברונזה, וכן בדים, עורות ועץ שיטה. חומרים אלה היו אמורים לשמש לבניית המשכן, שהיה אמור להיות מקום פולחן לבני ישראל. לאחר מכן, הפרק ממשיך ומתאר את ההנחיות הספציפיות לבניית המשכן. הוא מתאר את מידות המשכן, החומרים שבהם יש להשתמש, וההנחיות הספציפיות לבניית ארון הברית, השולחן, המנורה ומזבח הקטורת. הפרק מסתיים בכך שה' מורה למשה לעשות פרוכת לפתח המשכן ולמשוח את המשכן ואת כל ציודו בשמן. שמות כ"ה הוא פרק חשוב משום שהוא מתאר את ההנחיות הספציפיות לבניית המשכן, שהיה אמור להיות מקום הפולחן של בני ישראל. זוהי תזכורת לנאמנותו של אלוהים ולרצונו לספק מקום פולחן לעמו.