שמות, 20

Name: שמות
Author: BiblePics
ISBN: Your ISBN Number

אלוהים נותן לבני ישראל את עשרת הדיברות, הכוללות איסורים על עבודת אלילים, רצח, גניבה ועדות שקר, וכן את מצוות קדושת השבת.

פסוקים

●

min

Bible version

1 וידבר אלוהים, את כל-הדברים האלה לאמור. {ס}

2 אנוכי יהוה אלוהיך, אשר הוצאתיך מארץ מצריים מבית עבדים: לא-יהיה לך אלוהים אחרים, על-פניי.

3 לא-תעשה לך פסל, וכל-תמונה, אשר בשמיים ממעל, ואשר בארץ מתחת--ואשר במים, מתחת לארץ.

4 לא-תשתחווה להם, ולא תועבדם: כי אנוכי יהוה אלוהיך, אל קנא--פוקד עוון אבות על-בנים על-שילשים ועל-ריבעים, לשונאיי.

5 ועושה חסד, לאלפים--לאוהביי, ולשומרי מצוותיי. {ס}

6 לא תישא את-שם-יהוה אלוהיך, לשוא: כי לא ינקה יהוה, את אשר-יישא את-שמו לשוא. {פ}

7 זכור את-יום השבת, לקדשו.

8 ששת ימים תעבוד, ועשית כל-מלאכתך.

9 ויום, השביעי--שבת, ליהוה אלוהיך: לא-תעשה כל-מלאכה אתה ובנך ובתך, עבדך ואמתך ובהמתך, וגרך, אשר בשעריך.

10 כי ששת-ימים עשה יהוה את-השמיים ואת-הארץ, את-הים ואת-כל-אשר-בם, וינח, ביום השביעי; על-כן, בירך יהוה את-יום השבת--ויקדשהו. {ס}

11 כבד את-אביך, ואת-אימך--למען, יאריכון ימיך, על האדמה, אשר-יהוה אלוהיך נותן לך. {ס}

12 לא תרצח, {ס} לא תנאף; {ס} לא תגנוב, {ס} לא-תענה בריעך עד שקר. {ס}

13 לא תחמוד, בית ריעך; {ס} לא-תחמוד אשת ריעך, ועבדו ואמתו ושורו וחמורו, וכול, אשר לריעך. {פ}

14 וכל-העם רואים את-הקולות ואת-הלפידים, ואת קול השופר, ואת-ההר, עשן; וירא העם וינועו, ויעמדו מרחוק.

15 ויאמרו, אל-משה, דבר-אתה עימנו, ונשמעה; ואל-ידבר עימנו אלוהים, פן-נמות.

16 ויאמר משה אל-העם, אל-תיראו, כי לבעבור נסות אתכם, בא האלוהים; ובעבור, תהיה יראתו על-פניכם--לבלתי תחטאו.

17 ויעמוד העם, מרחוק; ומשה ניגש אל-הערפל, אשר-שם האלוהים. {ס}

18 ויאמר יהוה אל-משה, כה תאמר אל-בני ישראל: אתם ראיתם--כי מן-השמיים, דיברתי עימכם.

19 לא תעשון, איתי: אלוהי כסף ואלוהי זהב, לא תעשו לכם.

20 מזבח אדמה, תעשה-לי, וזבחת עליו את-עולותיך ואת-שלמיך, את-צאנך ואת-בקרך; בכל-המקום אשר אזכיר את-שמי, אבוא אליך ובירכתיך.

21 ואם-מזבח אבנים תעשה-לי, לא-תבנה אתהן גזית: כי חרבך הנפת עליה, ותחללהא.

22 ולא-תעלה במעלות, על-מזבחי: אשר לא-תיגלה ערוותך, עליו. {פ}

פַּרשָׁנוּת

שמות פרק 20 הוא פרק מרכזי בתנ"ך, שכן הוא מכיל את עשרת הדיברות, שהם היסוד של הקוד המוסרי של האמונה היהודית. פרק זה מתחיל בכך שאלוהים מדבר אל משה מראש הר סיני, וממסור לו את עשרת הדיברות. ארבע הדיברות הראשונות מתמקדות ביחסים שבין אלוהים לבני ישראל, בעוד שש הנותרות מתמקדות ביחסים שבין בני ישראל ורעיהם. הציווי הראשון הוא לא להיות אלים אחרים לפני אלוהים, ולא לעשות שום אלילים או תמונות של אלוהים. הציווי הזה הוא תזכורת לבני ישראל שאלוהים הוא האל האמיתי היחיד, ושאין להם לעבוד שום אלים אחרים או אלילים. הדיבר השני הוא לא לבטל את שם ה', שזו תזכורת לבני ישראל לכבד ולכבד את שם ה'. הדיבר השלישי הוא קדושת יום השבת, המהווה תזכורת לבני ישראל לקחת יום מנוחה ולבלותו בפולחן ובהרהור. הדיבר הרביעי הוא לכבד את ההורים, וזו תזכורת לבני ישראל לכבד ולציית להוריהם. שש המצוות הנותרות מתמקדות ביחסים שבין בני ישראל ורעיהם. הדיבר החמישי הוא לא לרצוח, שזו תזכורת לבני ישראל לכבד את חיי הזולת. הדיבר השישי הוא לא לנאוף, שזו תזכורת לבני ישראל להישאר נאמנים לבני זוגם. הדיבר השביעי הוא לא לגנוב, שזו תזכורת לבני ישראל לכבד את רכושם של אחרים. הדיבר השמיני הוא לא לשאת עדות שקר, שהיא תזכורת ל