שמות, 19

Name: שמות
Author: Author's Name
ISBN: Your ISBN Number

אלוהים אומר לבני ישראל להתכונן לבואו להר סיני ונותן להם הנחיות לבניית המשכן, שיהיה מקום משכנו בקרבם.

פסוקים

●

min

Bible version

1 בחודש, השלישי, לצאת בני-ישראל, מארץ מצריים--ביום הזה, באו מדבר סיניי.

2 ויסעו מרפידים, ויבואו מדבר סיניי, ויחנו, במדבר; וייחן-שם ישראל, נגד ההר.

3 ומשה עלה, אל-האלוהים; ויקרא אליו יהוה, מן-ההר לאמור, כה תאמר לבית יעקוב, ותגד לבני ישראל.

4 אתם ראיתם, אשר עשיתי למצריים; ואשא אתכם על-כנפי נשרים, ואביא אתכם אליי.

5 ועתה, אם-שמוע תשמעו בקולי, ושמרתם, את-בריתי--והייתם לי סגולה מכל-העמים, כי-לי כל-הארץ.

6 ואתם תהיו-לי ממלכת כוהנים, וגוי קדוש: אלה, הדברים, אשר תדבר, אל-בני ישראל.

7 ויבוא משה, ויקרא לזקני העם; וישם לפניהם, את כל-הדברים האלה, אשר ציווהו, יהוה.

8 ויענו כל-העם יחדיו ויאמרו, כול אשר-דיבר יהוה נעשה; וישב משה את-דברי העם, אל-יהוה.

9 ויאמר יהוה אל-משה, הנה אנוכי בא אליך בעב הענן, בעבור ישמע העם בדברי עימך, וגם-בך יאמינו לעולם; ויגד משה את-דברי העם, אל-יהוה.

10 ויאמר יהוה אל-משה לך אל-העם, וקידשתם היום ומחר; וכיבסו, שמלותם.

11 והיו נכונים, ליום השלישי: כי ביום השלישי, יירד יהוה לעיני כל-העם--על-הר סיניי.

12 והגבלת את-העם סביב לאמור, הישמרו לכם עלות בהר ונגוע בקצהו: כל-הנוגע בהר, מות יומת.

13 לא-תיגע בו יד, כי-סקול ייסקל או-ירה יירה--אם-בהמה אם-איש, לא יחיה; במשוך, היובל, המה, יעלו בהר.

14 ויירד משה מן-ההר, אל-העם; ויקדש, את-העם, ויכבסו, שמלותם.

15 ויאמר, אל-העם, היו נכונים, לשלושת ימים: אל-תיגשו, אל-אישה.

16 ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר, ויהי קולות וברקים וענן כבד על-ההר, וקול שופר, חזק מאוד; ויחרד כל-העם, אשר במחנה.

17 ויוצא משה את-העם לקראת האלוהים, מן-המחנה; ויתייצבו, בתחתית ההר.

18 והר סיניי, עשן כולו, מפני אשר ירד עליו יהוה, באש; ויעל עשנו כעשן הכבשן, ויחרד כל-ההר מאוד.

19 ויהי קול השופר, הולך וחזק מאוד; משה ידבר, והאלוהים יעננו בקול.

20 ויירד יהוה על-הר סיניי, אל-ראש ההר; ויקרא יהוה למשה אל-ראש ההר, ויעל משה.

21 ויאמר יהוה אל-משה, רד העד בעם: פן-יהרסו אל-יהוה לראות, ונפל ממנו רב.

22 וגם הכוהנים הניגשים אל-יהוה, יתקדשו: פן-יפרוץ בהם, יהוה.

23 ויאמר משה, אל-יהוה, לא-יוכל העם, לעלות אל-הר סיניי: כי-אתה העדות בנו, לאמור, הגבל את-ההר, וקידשתו.

24 ויאמר אליו יהוה לך-רד, ועלית אתה ואהרון עימך; והכוהנים והעם, אל-יהרסו לעלות אל-יהוה--פן-יפרוץ-בם.

25 ויירד משה, אל-העם; ויאמר, אליהם. {ס}

פַּרשָׁנוּת

שמות 19 הוא פרק מרכזי בספר שמות, שכן הוא מציין את הרגע שבו אלוהים כורת ברית עם בני ישראל. ברית זו היא הסכם מחייב בין אלוהים לבני ישראל, שבו אלוהים מבטיח להגן ולפרנס אותם אם ישארו נאמנים לו. הפרק מתחיל בכך שאלוהים מדבר אל משה מההר, מורה לו לומר לבני ישראל שאם יצייתו לפקודותיו, הם יהיו רכושו היקר וממלכת כוהנים. זהו רגע משמעותי, שכן הוא מציין את תחילתה של הברית בין אלוהים לבני ישראל. לאחר מכן, הפרק ממשיך ומתאר את ההכנות שעל בני ישראל לעשות כדי לקבל את הברית. הם מקבלים הוראה לכבס את בגדיהם ולהימנע מיחסי מין. זהו סימן למחויבותם לאלוהים ולבריתו. הפרק מסתיים בכך שבני ישראל מגיבים לברית ה' בקול מהדהד "אמן!" זהו רגע עוצמתי, שכן הוא מראה את מחויבותם של בני ישראל לברית ואת נכונותם למלא אחר פקודות ה'. שמות יט הוא פרק חשוב בספר שמות, שכן הוא מציין את תחילתה של הברית בין אלוהים לבני ישראל. זוהי תזכורת רבת עוצמה לחשיבות הנאמנות והציות לפקודות האל.