דברים, 4

Name: דברים
Author: Author's Name
ISBN: Your ISBN Number

משה מזכיר לבני ישראל את החוקים שנתן להם אלוהים וצוה אותם לשמר אותם.

פסוקים

●

min

Bible version

1 ועתה ישראל, שמע אל-החוקים ואל-המשפטים, אשר אנוכי מלמד אתכם, לעשות--למען תחיו, ובאתם וירשתם את-הארץ, אשר יהוה אלוהי אבותיכם, נותן לכם.

2 לא תוסיפו, על-הדבר אשר אנוכי מצווה אתכם, ולא תגרעו, ממנו--לשמור, את-מצוות יהוה אלוהיכם, אשר אנוכי, מצווה אתכם.

3 עיניכם, הרואות, את אשר-עשה יהוה, בבעל פעור: כי כל-האיש, אשר הלך אחרי בעל-פעור--השמידו יהוה אלוהיך, מקרבך.

4 ואתם, הדבקים, ביהוה, אלוהיכם--חיים כולכם, היום.

5 ראה לימדתי אתכם, חוקים ומשפטים, כאשר ציווני, יהוה אלוהיי: לעשות כן--בקרב הארץ, אשר אתם באים שמה לרשתה.

6 ושמרתם, ועשיתם--כי היא חכמתכם ובינתכם, לעיני העמים: אשר ישמעון, את כל-החוקים האלה, ואמרו רק עם-חכם ונבון, הגוי הגדול הזה.

7 כי מי-גוי גדול, אשר-לו אלוהים קרובים אליו, כיהוה אלוהינו, בכל-קוראנו אליו.

8 ומי גוי גדול, אשר-לו חוקים ומשפטים צדיקים, ככול התורה הזאת, אשר אנוכי נותן לפניכם היום.

9 רק הישמר לך ושמור נפשך מאוד, פן-תשכח את-הדברים אשר-ראו עיניך ופן-יסורו מלבבך, כול, ימי חייך; והודעתם לבניך, ולבני בניך.

10 יום, אשר עמדת לפני יהוה אלוהיך בחורב, באמור יהוה אליי הקהל-לי את-העם, ואשמיעם את-דבריי: אשר ילמדון ליראה אותי, כל-הימים אשר הם חיים על-האדמה, ואת-בניהם, ילמדון.

11 ותקרבון ותעמדון, תחת ההר; וההר בוער באש, עד-לב השמיים--חושך, ענן וערפל.

12 וידבר יהוה אליכם, מתוך האש: קול דברים אתם שומעים, ותמונה אינכם רואים זולתי קול.

13 ויגד לכם את-בריתו, אשר ציווה אתכם לעשות--עשרת, הדברים; ויכתבם, על-שני לוחות אבנים.

14 ואותי ציווה יהוה, בעת ההיא, ללמד אתכם, חוקים ומשפטים: לעשותכם אותם--בארץ, אשר אתם עוברים שמה לרשתה.

15 ונשמרתם מאוד, לנפשותיכם: כי לא ראיתם, כל-תמונה, ביום דיבר יהוה אליכם בחורב, מתוך האש.

16 פן-תשחיתון--ועשיתם לכם פסל, תמונת כל-סמל: תבנית זכר, או נקבה.

17 תבנית, כל-בהמה אשר בארץ; תבנית כל-ציפור כנף, אשר תעוף בשמיים.

18 תבנית, כל-רומש באדמה; תבנית כל-דגה אשר-במים, מתחת לארץ.

19 ופן-תישא עיניך השמיימה, וראית את-השמש ואת-הירח ואת-הכוכבים כול צבא השמיים, ונידחת והשתחווית להם, ועבדתם--אשר חלק יהוה אלוהיך, אותם, לכול העמים, תחת כל-השמיים.

20 ואתכם לקח יהוה, ויוציא אתכם מכור הברזל ממצריים, להיות לו לעם נחלה, כיום הזה.

21 ויהוה התאנף-בי, על-דבריכם; ויישבע, לבלתי עוברי את-הירדן, ולבלתי-בוא אל-הארץ הטובה, אשר יהוה אלוהיך נותן לך נחלה.

22 כי אנוכי מת בארץ הזאת, אינני עובר את-הירדן; ואתם, עוברים, וירשתם, את-הארץ הטובה הזאת.

23 הישמרו לכם, פן-תשכחו את-ברית יהוה אלוהיכם, אשר כרת, עימכם; ועשיתם לכם פסל תמונת כול, אשר ציווך יהוה אלוהיך.

24 כי יהוה אלוהיך, אש אוכלה הוא: אל, קנא. {פ}

25 כי-תוליד בנים ובני בנים, ונושנתם בארץ; והשחתם, ועשיתם פסל תמונת כול, ועשיתם הרע בעיני יהוה-אלוהיך, להכעיסו.

26 העידותי בכם היום את-השמיים ואת-הארץ, כי-אבוד תאבדון מהר, מעל הארץ, אשר אתם עוברים את-הירדן שמה לרשתה: לא-תאריכון ימים עליה, כי הישמד תישמדון.

27 והפיץ יהוה אתכם, בעמים; ונשארתם, מתי מספר, בגויים, אשר ינהג יהוה אתכם שמה.

28 ועבדתם-שם אלוהים, מעשה ידי אדם: עץ ואבן--אשר לא-יראון ולא ישמעון, ולא יאכלון ולא יריחון.

29 וביקשתם משם את-יהוה אלוהיך, ומצאת: כי תדרשנו, בכל-לבבך ובכל-נפשך.

30 בצר לך--ומצאוך, כול הדברים האלה; באחרית, הימים, ושבת עד-יהוה אלוהיך, ושמעת בקולו.

31 כי אל רחום יהוה אלוהיך, לא ירפך ולא ישחיתך; ולא ישכח את-ברית אבותיך, אשר נשבע להם.

32 כי שאל-נא לימים ראשונים אשר-היו לפניך, למן-היום אשר ברא אלוהים אדם על-הארץ, ולמקצה השמיים, ועד-קצה השמיים: הנהיה, כדבר הגדול הזה, או, הנשמע כמוהו.

33 השמע עם קול אלוהים מדבר מתוך-האש, כאשר-שמעת אתה--ויחי.

34 או הניסה אלוהים, לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי, במסות באותות ובמופתים ובמלחמה וביד חזקה ובזרוע נטויה, ובמוראים גדולים: ככול אשר-עשה לכם יהוה אלוהיכם, במצריים--לעיניך.

35 אתה הוראת לדעת, כי יהוה הוא האלוהים: אין עוד, מלבדו.

36 מן-השמיים השמיעך את-קולו, לייסרך; ועל-הארץ, הראך את-אישו הגדולה, ודבריו שמעת, מתוך האש.

37 ותחת, כי אהב את-אבותיך, ויבחר בזרעו, אחריו; ויוציאך בפניו בכוחו הגדול, ממצריים.

38 להוריש, גויים גדולים ועצומים ממך--מפניך; להביאך, לתת-לך את-ארצם נחלה--כיום הזה.

39 וידעת היום, והשבות אל-לבבך, כי יהוה הוא האלוהים, בשמיים ממעל ועל-הארץ מתחת: אין, עוד.

40 ושמרת את-חוקיו ואת-מצוותיו, אשר אנוכי מצווך היום, אשר ייטב לך, ולבניך אחריך--ולמען תאריך ימים על-האדמה, אשר יהוה אלוהיך נותן לך כל-הימים. {פ}

41 אז יבדיל משה שלוש ערים, בעבר הירדן, מזרחה, שמש.

42 לנוס שמה רוצח, אשר ירצח את-ריעהו בבלי-דעת, והוא לא-שונא לו, מתמול שלשום; ונס, אל-אחת מן-הערים האל--וחי.

43 את-בצר במדבר בארץ המישור, לראובני; ואת-ראמות בגלעד לגדי, ואת-גולן בבשן למנשי.

44 וזאת, התורה, אשר-שם משה, לפני בני ישראל.

45 אלה, העדות, והחוקים, והמשפטים--אשר דיבר משה אל-בני ישראל, בצאתם ממצריים.

46 בעבר הירדן בגיא, מול בית פעור, בארץ סיחון מלך האמורי, אשר יושב בחשבון--אשר הכה משה ובני ישראל, בצאתם ממצריים.

47 ויירשו את-ארצו ואת-ארץ עוג מלך-הבשן, שני מלכי האמורי, אשר, בעבר הירדן--מזרח, שמש.

48 מערוער אשר על-שפת-נחל ארנון, ועד-הר שיאון--הוא חרמון.

49 וכל-הערבה עבר הירדן, מזרחה, ועד, ים הערבה--תחת, אשדות הפסגה. {פ}

פַּרשָׁנוּת

דברים ד' הוא פרק המדגיש את החשיבות של קיום חוקי ה'. משה מדבר אל בני ישראל ומזכיר להם את הברית שכרת איתם אלוהים בהר סיני. הוא מזכיר להם שאלוהים הוא זה שהוציא אותם ממצרים ונתן להם את החוק. הוא גם מזכיר להם שהם חייבים לציית לחוק ולא להוסיף עליו ולא להוריד ממנו. משה גם מזהיר את בני ישראל מפני עבודת אלילים. הוא אומר להם שאסור להם לעבוד שום אלים אחרים או להשתחוות להם. הוא גם מזהיר אותם מפני יצירת אלילים או תמונות של כל דבר בשמים או על פני האדמה. הוא אומר להם שאם יעשו כן, הם יקוללו וארצם תיהרס. משה גם מעודד את בני ישראל לזכור את חוקי אלוהים וללמד אותם את ילדיהם. הוא אומר להם שאם הם יצייתו לחוקים, הם יתברכו וארצם תהיה משגשגת. הוא גם אומר להם שאם הם לא יצייתו לחוקים, הם יקוללו וארצם תיהרס. בסך הכל, דברים ד' הם תזכורת לבני ישראל על החשיבות של קיום חוקי אלוהים. זוהי אזהרה מפני עבודת אלילים ותזכורת ללמד את החוקים לילדיהם. זוהי תזכורת שאם הם יצייתו לחוקים, הם יתברכו, אבל אם הם לא יצייתו, הם יקוללו.