דברים 26

Name: דברים
Author: BiblePics
ISBN: Your ISBN Number

משה צוה את בני ישראל להביא את ראשית תבואתם ובקרם למשכן ולאמר הצהרת ספר מסוימת כאשר יעשו זאת.

פסוקים

●

min

Bible version

1 והיה, כי-תבוא אל-הארץ, אשר יהוה אלוהיך, נותן לך נחלה; וירשתה, וישבת בה.

2 ולקחת מראשית כל-פרי האדמה, אשר תביא מארצך אשר יהוה אלוהיך נותן לך--ושמת בטנא; והלכת, אל-המקום, אשר יבחר יהוה אלוהיך, לשכן שמו שם.

3 ובאת, אל-הכוהן, אשר יהיה, בימים ההם; ואמרת אליו, הגדתי היום ליהוה אלוהיך, כי-באתי אל-הארץ, אשר נשבע יהוה לאבותינו לתת לנו.

4 ולקח הכוהן הטנא, מידך; והניחו--לפני, מזבח יהוה אלוהיך.

5 וענית ואמרת לפני יהוה אלוהיך, ארמי אובד אבי, ויירד מצריימה, ויגר שם במתי מעט; ויהי-שם, לגוי גדול עצום ורב.

6 וירעו אותנו המצרים, ויענונו; וייתנו עלינו, עבודה קשה.

7 ונצעק, אל-יהוה אלוהי אבותינו; וישמע יהוה את-קולנו, וירא את-עוניינו ואת-עמלנו ואת-לחצנו.

8 ויוציאנו יהוה, ממצריים, ביד חזקה ובזרוע נטויה, ובמורא גדול--ובאותות, ובמופתים.

9 ויביאנו, אל-המקום הזה; וייתן-לנו את-הארץ הזאת, ארץ זבת חלב ודבש.

10 ועתה, הנה הבאתי את-ראשית פרי האדמה, אשר-נתת לי, יהוה; והנחתו, לפני יהוה אלוהיך, והשתחווית, לפני יהוה אלוהיך.

11 ושמחת בכל-הטוב, אשר נתן-לך יהוה אלוהיך--ולביתך: אתה, והלוי, והגר, אשר בקרבך. {ס}

12 כי תכלה לעשר את-כל-מעשר תבואתך, בשנה השלישית--שנת המעשר: ונתת ללוי, לגר ליתום ולאלמנה, ואכלו בשעריך, ושבעו.

13 ואמרת לפני יהוה אלוהיך ביערתי הקודש מן-הבית, וגם נתתיו ללוי ולגר ליתום ולאלמנה, ככל-מצותך, אשר ציוויתני: לא-עברתי ממצוותיך, ולא שכחתי.

14 לא-אכלתי באוני ממנו, ולא-ביערתי ממנו בטמא, ולא-נתתי ממנו, למת; שמעתי, בקול יהוה אלוהיי--עשיתי, ככול אשר ציוויתני.

15 השקיפה ממעון קודשך מן-השמיים, וברך את-עמך את-ישראל, ואת האדמה, אשר נתת לנו--כאשר נשבעת לאבותינו, ארץ זבת חלב ודבש. {ס}

16 היום הזה, יהוה אלוהיך מצווך לעשות את-החוקים האלה--ואת-המשפטים; ושמרת ועשית אותם, בכל-לבבך ובכל-נפשך.

17 את-יהוה האמרת, היום: להיות לך לאלוהים וללכת בדרכיו, ולשמור חוקיו ומצוותיו ומשפטיו--ולשמוע בקולו.

18 ויהוה האמירך היום, להיות לו לעם סגולה, כאשר, דיבר-לך; ולשמור, כל-מצוותיו.

19 ולתיתך עליון, על כל-הגויים אשר עשה, לתהילה, ולשם ולתפארת; ולהיותך עם-קדוש ליהוה אלוהיך, כאשר דיבר. {פ}

פַּרשָׁנוּת

דברים כג הוא פרק המתאר את ההנחיות לבני ישראל בכניסתם לארץ המובטחת. זה מתחיל בכך שבני ישראל מקבלים הוראה לקחת את ביכורי הארץ ולהביאם לה' כמנחה. מנחה זו אמורה להיות מלווה בהצהרת הכרת תודה על נאמנותו של ה' בהבאתם לארץ. לאחר מכן מצווים בני ישראל לעשר עשירית מתוצרתם לה', ולזכור את נאמנותו של ה' בהצלתם מעבדות במצרים. לאחר מכן ממשיך הפרק ומתאר את הלכות הארץ, לרבות הלכות הירושה, הלכות השבת והלכות המועדים. הפרק גם מתאר את העונשים למי שעובר על החוקים, ואת התגמול למי שמציית להם. לבסוף, הפרק מסתיים בתזכורת לבני ישראל לזכור את נאמנות ה' בהעלאתם לארץ, ולהישמע למצוותיו. זוהי תזכורת לבני ישראל להישאר נאמנים לה' ולחוקיו, ולהודות על הברכות שהעניק להם.