דברים, 29

Name: דברים
Author: BiblePics
ISBN: Your ISBN Number

משה מזכיר לבני ישראל את הברית שכרת אלוהים אתם בחורב ומזהיר אותם לא לכרות ברית עם יושבי הארץ שהם נכנסים אליה.

פסוקים

●

min

Bible version

1 ויקרא משה אל-כל-ישראל, ויאמר אליהם: אתם ראיתם, את כל-אשר עשה יהוה לעיניכם בארץ מצריים, לפרעה ולכל-עבדיו, ולכל-ארצו.

2 המסות, הגדולות, אשר ראו, עיניך--האותות והמופתים הגדולים, ההם.

3 ולא-נתן יהוה לכם לב לדעת, ועיניים לראות ואוזניים לשמוע, עד, היום הזה.

4 ואולך אתכם ארבעים שנה, במדבר; לא-בלו שלמותיכם מעליכם, ונעלך לא-בלתה מעל רגלך.

5 לחם לא אכלתם, ויין ושיכר לא שתיתם--למען, תדעו, כי אני יהוה, אלוהיכם.

6 ותבואו, אל-המקום הזה; וייצא סיחון מלך-חשבון ועוג מלך-הבשן לקראתנו, למלחמה--ונכם.

7 וניקח, את-ארצם, וניתנה לנחלה, לראובני ולגדי--ולחצי, שבט המנשי.

8 ושמרתם, את-דברי הברית הזאת, ועשיתם, אותם--למען תשכילו, את כל-אשר תעשון. {פ}

9 אתם ניצבים היום כולכם, לפני יהוה אלוהיכם: ראשיכם שבטיכם, זקניכם ושוטריכם, כול, איש ישראל.

10 טפכם נשיכם--וגרך, אשר בקרב מחניך: מחוטב עציך, עד שואב מימיך.

11 לעוברך, בברית יהוה אלוהיך--ובאלתו: אשר יהוה אלוהיך, כורת עימך היום.

12 למען הקים-אותך היום לו לעם, והוא יהיה-לך לאלוהים--כאשר, דיבר-לך; וכאשר נשבע לאבותיך, לאברהם ליצחק וליעקוב.

13 ולא איתכם, לבדכם--אנוכי, כורת את-הברית הזאת, ואת-האלה, הזאת.

14 כי את-אשר ישנו פה, עימנו עומד היום, לפני, יהוה אלוהינו; ואת אשר איננו פה, עימנו היום.

15 כי-אתם ידעתם, את אשר-ישבנו בארץ מצריים, ואת אשר-עברנו בקרב הגויים, אשר עברתם.

16 ותראו, את-שיקוציהם, ואת, גילוליהם--עץ ואבן, כסף וזהב אשר עימהם.

17 פן-יש בכם איש או-אישה או משפחה או-שבט, אשר לבבו פונה היום מעם יהוה אלוהינו, ללכת לעבוד, את-אלוהי הגויים ההם: פן-יש בכם, שורש פורה ראש--ולענה.

18 והיה בשומעו את-דברי האלה הזאת, והתברך בלבבו לאמור שלום יהיה-לי--כי בשרירות ליבי, אלך: למען ספות הרווה, את-הצמאה.

19 לא-יאבה יהוה, סלוח לו--כי אז יעשן אף-יהוה וקנאתו באיש ההוא, ורבצה בו כל-האלה הכתובה בספר הזה; ומחה יהוה את-שמו, מתחת השמיים.

20 והבדילו יהוה לרעה, מכול שבטי ישראל--ככול, אלות הברית, הכתובה, בספר התורה הזה.

21 ואמר הדור האחרון, בניכם אשר יקומו מאחריכם, והנוכרי, אשר יבוא מארץ רחוקה; וראו את-מכות הארץ ההיא, ואת-תחלואיה, אשר-חילה יהוה, בה.

22 גופרית ומלח, שריפה כל-ארצה--לא תיזרע ולא תצמיח, ולא-יעלה בה כל-עשב: כמהפכת סדום ועמורה, אדמה וצבויים, אשר הפך יהוה, באפו ובחמתו.

23 ואמרו, כל-הגויים, על-מה עשה יהוה ככה, לארץ הזאת; מה חורי האף הגדול, הזה.

24 ואמרו--על אשר עזבו, את-ברית יהוה אלוהי אבותם: אשר כרת עימם, בהוציאו אותם מארץ מצריים.

25 וילכו, ויעבדו אלוהים אחרים, וישתחוו, להם: אלוהים אשר לא-ידעום, ולא חלק להם.

26 וייחר-אף יהוה, בארץ ההיא, להביא עליה את-כל-הקללה, הכתובה בספר הזה.

27 וייתשם יהוה מעל אדמתם, באף ובחמה ובקצף גדול; וישליכם אל-ארץ אחרת, כיום הזה.

28 הנסתרות--ליהוה, אלוהינו; והנגלות לנו ולבנינו, עד-עולם--לעשות, את-כל-דברי התורה הזאת. {ס}

פַּרשָׁנוּת

דברים כ"ט הוא פרק המדבר על חשיבות הציות לפקודות ה'. בפרק זה משה מזכיר לבני ישראל את הברית שכרתו עם אלוהים בהר סיני. הוא מזכיר להם את ההבטחות שהם הבטיחו לציית לפקודות אלוהים ולהישאר נאמנים לו. הוא גם מזהיר אותם מההשלכות של אי הציות, הכוללות קללות וגלות מהארץ. משה מדבר גם על הברכות שיגיעו למי שיישאר נאמן לאלוהים. הוא מבטיח שאלוהים יהיה איתם ויגן עליהם מפני אויביהם. הוא גם מבטיח שאלוהים יפרנס אותם ויתן להם ארץ משלהם. הפרק מסתיים בקריאה לציות. משה מאיץ בבני ישראל לזכור את הברית שכרתו עם אלוהים ולהישאר נאמנים לו. הוא מזכיר להם שציות היא הדרך היחידה לקבל את ברכותיו של אלוהים. פרק זה הוא תזכורת לנו היום שציות לפקודות ה' חיוני כדי שנקבל את ברכותיו. עלינו להישאר נאמנים לו ולבטוח בהבטחותיו. עלינו לזכור גם שאי-ציות יביא לתוצאות, ושאלוהים לא יהיה מרוצה מאיתנו אם לא נציית לו.