דברים, 9

Name: דברים
Author: BiblePics
ISBN: Your ISBN Number

משה מזכיר לבני ישראל את מריותם ומרדם, ואת הסבלנות של אלוהים כלפיהם.

פסוקים

●

min

Bible version

1 שמע ישראל, אתה עובר היום את-הירדן, לבוא לרשת גויים, גדולים ועצומים ממך--ערים גדולות ובצורות, בשמיים.

2 עם-גדול ורם, בני ענקים: אשר אתה ידעת, ואתה שמעת--מי יתייצב, לפני בני ענק.

3 וידעת היום, כי יהוה אלוהיך הוא-העובר לפניך אש אוכלה--הוא ישמידם והוא יכניעם, לפניך; והורשתם והאבדתם מהר, כאשר דיבר יהוה לך.

4 אל-תאמר בלבבך, בהדוף יהוה אלוהיך אותם מלפניך לאמור, בצדקתי הביאני יהוה, לרשת את-הארץ הזאת: וברשעת הגויים האלה, יהוה מורישם מפניך.

5 לא בצדקתך, וביושר לבבך, אתה בא, לרשת את-ארצם: כי ברשעת הגויים האלה, יהוה אלוהיך מורישם מפניך, ולמען הקים את-הדבר אשר נשבע יהוה לאבותיך, לאברהם ליצחק וליעקוב.

6 וידעת, כי לא בצדקתך יהוה אלוהיך נותן לך את-הארץ הטובה הזאת--לרשתה: כי עם-קשה-עורף, אתה.

7 זכור, אל-תשכח, את אשר-הקצפת את-יהוה אלוהיך, במדבר: למן-היום אשר-יצאת מארץ מצריים, עד-בואכם עד-המקום הזה, ממרים הייתם, עם-יהוה.

8 ובחורב הקצפתם, את-יהוה; ויתאנף יהוה בכם, להשמיד אתכם.

9 בעלותי ההרה, לקחת לוחות האבנים לוחות הברית, אשר-כרת יהוה, עימכם; ואשב בהר, ארבעים יום וארבעים לילה--לחם לא אכלתי, ומים לא שתיתי.

10 וייתן יהוה אליי, את-שני לוחות האבנים--כתובים, באצבע אלוהים; ועליהם, ככל-הדברים אשר דיבר יהוה עימכם בהר מתוך האש--ביום הקהל.

11 ויהי, מקץ ארבעים יום, וארבעים, לילה; נתן יהוה אליי, את-שני לוחות האבנים--לוחות הברית.

12 ויאמר יהוה אליי, קום רד מהר מזה--כי שיחת עמך, אשר הוצאת ממצריים: סרו מהר, מן-הדרך אשר ציוויתים--עשו להם, מסכה.

13 ויאמר יהוה, אליי לאמור: ראיתי את-העם הזה, והנה עם-קשה-עורף הוא.

14 הרף ממני, ואשמידם, ואמחה את-שמם, מתחת השמיים; ואעשה, אותך, לגוי-עצום ורב, ממנו.

15 ואפן, וארד מן-ההר, וההר, בוער באש; ושני לוחות הברית, על שתי ידיי.

16 וארא, והנה חטאתם ליהוה אלוהיכם--עשיתם לכם, עגל מסכה: סרתם מהר--מן-הדרך, אשר-ציווה יהוה אתכם.

17 ואתפוש, בשני הלוחות, ואשליכם, מעל שתי ידיי; ואשברם, לעיניכם.

18 ואתנפל לפני יהוה כראשונה, ארבעים יום וארבעים לילה--לחם לא אכלתי, ומים לא שתיתי: על כל-חטאתכם אשר חטאתם, לעשות הרע בעיני יהוה להכעיסו.

19 כי יגורתי, מפני האף והחמה, אשר קצף יהוה עליכם, להשמיד אתכם; וישמע יהוה אליי, גם בפעם ההיא.

20 ובאהרון, התאנף יהוה מאוד--להשמידו; ואתפלל גם-בעד אהרון, בעת ההיא.

21 ואת-חטאתכם אשר-עשיתם את-העגל, לקחתי ואשרוף אותו באש, ואכות אותו טחון היטב, עד אשר-דק לעפר; ואשליך, את-עפרו, אל-הנחל, היורד מן-ההר.

22 ובתבערה, ובמסה, ובקברות, התאווה--מקציפים הייתם, את-יהוה.

23 ובשלוח יהוה אתכם, מקדש ברנע לאמור, עלו ורשו את-הארץ, אשר נתתי לכם; ותמרו, את-פי יהוה אלוהיכם, ולא האמנתם לו, ולא שמעתם בקולו.

24 ממרים הייתם, עם-יהוה, מיום, דעתי אתכם.

25 ואתנפל לפני יהוה, את ארבעים היום ואת-ארבעים הלילה--אשר התנפלתי: כי-אמר יהוה, להשמיד אתכם.

26 ואתפלל אל-יהוה, ואומר, אדוניי יהוה אל-תשחת עמך ונחלתך, אשר פדית בגודלך--אשר-הוצאת ממצריים, ביד חזקה.

27 זכור, לעבדיך--לאברהם ליצחק, וליעקוב: אל-תפן, אל-קשי העם הזה, ואל-רשעו, ואל-חטאתו.

28 פן-יאמרו, הארץ אשר הוצאתנו משם, מבלי יכולת יהוה, להביאם אל-הארץ אשר-דיבר להם; ומשנאתו אותם, הוציאם להמיתם במדבר.

29 והם עמך, ונחלתך, אשר הוצאת בכוחך הגדול, ובזרועך הנטויה. {פ}

פַּרשָׁנוּת

דברים ט' הוא פרק המדבר לבני ישראל על מסעם לארץ המובטחת. זה מתחיל בתזכורת לגדולתו של אלוהים ולכוחו להביא אותם לארץ שהבטיח להם. לאחר מכן משה מזכיר להם את חוסר הציות והמרד שלהם באלוהים, וכיצד אלוהים היה צריך להעניש אותם על כך. לאחר מכן הוא מעודד אותם לזכור את ה' ולקיים את מצוותיו, כדי שיתברכו ויקבלו את הארץ שהבטיח להם. משה מדבר אז על גדלות ה' וכיצד הוא יהיה עמם בכניסתם לארץ. הוא גם מזכיר להם את חשיבות הציות וכיצד הוא יביא להם הצלחה. לאחר מכן הוא מדבר על חורבן העמים אשר בארץ, וכיצד ישתמש בהם ה' כדי להביא משפט על הרשעים. הפרק מסתיים בתזכורת לנאמנותו של ה' וכיצד הוא לעולם לא יעזוב אותם או ינטוש אותם. הוא יהיה איתם בכניסתם לארץ ויהיה המדריך והמגן שלהם. זוהי תזכורת רבת עוצמה לנאמנותו של האדון ולמחויבותו לעמו. זוהי תזכורת לכך שהוא תמיד יהיה איתם ולעולם לא יעזוב אותם.