דברים, 8

Name: דברים
Author: BiblePics
ISBN: Your ISBN Number

משה מזכיר לבני ישראל את המספק של אלוהים להם במהלך המסע במדבר.

פסוקים

●

min

Bible version

1 כל-המצוה, אשר אנוכי מצווך היום--תשמרון לעשות: למען תחיון ורביתם, ובאתם וירשתם את-הארץ, אשר-נשבע יהוה, לאבותיכם.

2 וזכרת את-כל-הדרך, אשר הוליכך יהוה אלוהיך זה ארבעים שנה--במדבר: למען ענותך לנסותך, לדעת את-אשר בלבבך התשמור מצוותיו--אם-לא.

3 ויענך, וירעיבך, ויאכילך את-המן אשר לא-ידעת, ולא ידעון אבותיך: למען הודיעך, כי לא על-הלחם לבדו יחיה האדם--כי על-כל-מוצא פי-יהוה, יחיה האדם.

4 שמלתך לא בלתה, מעליך, ורגלך, לא בצקה--זה, ארבעים שנה.

5 וידעת, עם-לבבך: כי, כאשר ייסר איש את-בנו, יהוה אלוהיך, מייסרך.

6 ושמרת, את-מצוות יהוה אלוהיך, ללכת בדרכיו, וליראה אותו.

7 כי יהוה אלוהיך, מביאך אל-ארץ טובה: ארץ, נחלי מים--עיינות ותהומות, יוצאים בבקעה ובהר.

8 ארץ חיטה ושעורה, וגפן ותאנה ורימון; ארץ-זית שמן, ודבש.

9 ארץ, אשר לא במסכנות תאכל-בה לחם--לא-תחסר כול, בה; ארץ אשר אבניה ברזל, ומהרריה תחצוב נחושת.

10 ואכלת, ושבעת--ובירכת את-יהוה אלוהיך, על-הארץ הטובה אשר נתן-לך.

11 הישמר לך, פן-תשכח את-יהוה אלוהיך, לבלתי שמור מצוותיו ומשפטיו וחוקותיו, אשר אנוכי מצווך היום.

12 פן-תאכל, ושבעת; ובתים טובים תבנה, וישבת.

13 ובקרך וצאנך ירביון, וכסף וזהב ירבה-לך; וכול אשר-לך, ירבה.

14 ורם, לבבך; ושכחת את-יהוה אלוהיך, המוציאך מארץ מצריים מבית עבדים.

15 המוליכך במדבר הגדול והנורא, נחש שרף ועקרב, וצימאון, אשר אין-מים; המוציא לך מים, מצור החלמיש.

16 המאכילך מן במדבר, אשר לא-ידעון אבותיך: למען ענותך, ולמען נסותך--להיטיבך, באחריתך.

17 ואמרת, בלבבך: כוחי ועוצם ידי, עשה לי את-החיל הזה.

18 וזכרת, את-יהוה אלוהיך--כי הוא הנותן לך כוח, לעשות חיל: למען הקים את-בריתו אשר-נשבע לאבותיך, כיום הזה. {פ}

19 והיה, אם-שכוח תשכח את-יהוה אלוהיך, והלכת אחרי אלוהים אחרים, ועבדתם והשתחווית להם--העידותי בכם היום, כי אבוד תאבדון.

20 כגויים, אשר יהוה מאביד מפניכם--כן, תאבדון: עקב לא תשמעון, בקול יהוה אלוהיכם. {פ}

פַּרשָׁנוּת

דברים ח' הוא פרק המדגיש את חשיבות זכירת ה' ונאמנותו. משה מתחיל בכך שמזכיר לבני ישראל את מתן ה' במהלך מסעם בן 40 השנים במדבר. הוא מזכיר להם שה' השפיל אותם, בחן אותם ודאג להם כדי ללמד אותם לסמוך עליו. משה מזהיר אז את בני ישראל לא לשכוח את ה' ומצוותיו, ולזכור שה' הוא שנותן להם את הכוח להצליח. הוא גם מזהיר אותם לא להתגאות ולשכוח את ה', כי זה יוביל לנפילתם. הפרק מסתיים בתזכורת לנאמנותו של ה' ולהבטחתו לתת לבני ישראל את ארץ כנען. משה מעודד את בני ישראל לזכור את ה' ואת נאמנותו, ולקיים את מצוותיו. פרק זה משמש כתזכורת לבני ישראל על נאמנותו של ה' ופרנסתו, ועל חשיבות הציות לפקודותיו.