דברים, 27

Name: דברים
Author: BiblePics
ISBN: Your ISBN Number

משה מצווה את בני ישראל להקים אבנים גדולות ולשטח אותם בשיט ולחרוט עליהם את כל דברי התורה הזו.

פסוקים

●

min

Bible version

1 ויצו משה וזקני ישראל, את-העם לאמור: שמור, את-כל-המצוה, אשר אנוכי מצווה אתכם, היום.

2 והיה, ביום אשר תעברו את-הירדן, אל-הארץ, אשר-יהוה אלוהיך נותן לך--והקמות לך אבנים גדולות, ושדת אותם בשיד.

3 וכתבת עליהן, את-כל-דברי התורה הזאת--בעוברך: למען אשר תבוא אל-הארץ אשר-יהוה אלוהיך נותן לך, ארץ זבת חלב ודבש, כאשר דיבר יהוה אלוהי-אבותיך, לך.

4 והיה, בעוברכם את-הירדן, תקימו את-האבנים האלה אשר אנוכי מצווה אתכם היום, בהר עיבל; ושדת אותם, בשיד.

5 ובנית שם מזבח, ליהוה אלוהיך: מזבח אבנים, לא-תניף עליהם ברזל.

6 אבנים שלמות תבנה, את-מזבח יהוה אלוהיך; והעלית עליו עולות, ליהוה אלוהיך.

7 וזבחת שלמים, ואכלת שם; ושמחת, לפני יהוה אלוהיך.

8 וכתבת על-האבנים, את-כל-דברי התורה הזאת--באר היטב. {ס}

9 וידבר משה והכוהנים הלויים, אל כל-ישראל לאמור: הסכת ושמע, ישראל, היום הזה נהיית לעם, ליהוה אלוהיך.

10 ושמעת, בקול יהוה אלוהיך; ועשית את-מצוותיו ואת-חוקיו, אשר אנוכי מצווך היום. {ס}

11 ויצו משה את-העם, ביום ההוא לאמור.

12 אלה יעמדו לברך את-העם, על-הר גריזים, בעוברכם, את-הירדן: שמעון ולוי ויהודה, ויששכר ויוסף ובנימין.

13 ואלה יעמדו על-הקללה, בהר עיבל: ראובן גד ואשר, וזבולון דן ונפתלי.

14 וענו הלויים, ואמרו אל-כל-איש ישראל--קול רם. {ס}

15 ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה תועבת יהוה, מעשה ידי חרש--ושם בסתר; וענו כל-העם ואמרו, אמן. {ס}

16 ארור, מקלה אביו ואימו; ואמר כל-העם, אמן. {ס}

17 ארור, מסיג גבול ריעהו; ואמר כל-העם, אמן. {ס}

18 ארור, משגה עיוור בדרך; ואמר כל-העם, אמן. {ס}

19 ארור, מטה משפט גר-יתום--ואלמנה; ואמר כל-העם, אמן.

20 ארור, שוכב עם-אשת אביו--כי גילה, כנף אביו; ואמר כל-העם, אמן. {ס}

21 ארור, שוכב עם-כל-בהמה; ואמר כל-העם, אמן. {ס}

22 ארור, שוכב עם-אחותו--בת-אביו, או בת-אימו; ואמר כל-העם, אמן. {ס}

23 ארור, שוכב עם-חותנתו; ואמר כל-העם, אמן. {ס}

24 ארור, מכה ריעהו בסתר; ואמר כל-העם, אמן. {ס}

25 ארור לוקח שוחד, להכות נפש דם נקי; ואמר כל-העם, אמן. {ס}

26 ארור, אשר לא-יקים את-דברי התורה-הזאת--לעשות אותם; ואמר כל-העם, אמן. {פ}

פַּרשָׁנוּת

דברים כ"ז הוא פרק המתאר את הברית בין אלוהים לבני ישראל. הוא מתחיל בכך שמשה מורה לעם לרשום את דברי הברית ולהקים מזבח אבנים גדול בהר עיבל. המזבח אמור לשמש לקורבנות ומנחות לאלוהים. לאחר מכן, הפרק מתאר את הברכות והקללות שיבואו על בני ישראל בהתאם לשאלה אם הם מצייתים או לא יצייתו לפקודות ה'. הברכות מיועדות למי שמציית לפקודות ה' והקללות מיועדות למי שלא מציית. הקללות קשות וכוללות קללות אלוהים, קללות העם וקוללת הארץ. הפרק מסתיים בכך שמשה מצווה על העם לקיים את הברית ולקיים את כל מצוות ה'. הוא גם מזהיר אותם שאם לא יצייתו, הם יקוללו ויסבלו מהתוצאות. פרק זה הוא תזכורת לבני ישראל על חשיבות הציות לפקודות ה'. זה גם משמש להם אזהרה מפני ההשלכות של אי ציות. זוהי תזכורת לכך שאלוהים הוא אל של צדק ושהוא לא יסבול אי ציות. זוהי תזכורת לכך שאלוהים הוא אל של רחמים ושהוא יסלח למי שחוזר בתשובה ויפנה אליו.