דברים, 24

Name: דברים
Author: Author's Name
ISBN: Your ISBN Number

משה צוה את בני ישראל על החוקים הנוגעים לנישואין, הגירושין והנישואין מחדש.

פסוקים

●

min

Bible version

1 כי-ייקח איש אישה, ובעלה; והיה אם-לא תמצא-חן בעיניו, כי-מצא בה ערוות דבר--וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה, ושילחה מביתו.

2 ויצאה, מביתו; והלכה, והייתה לאיש-אחר.

3 ושנאה, האיש האחרון, וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה, ושילחה מביתו; או כי ימות האיש האחרון, אשר-לקחה לו לאישה.

4 לא-יוכל בעלה הראשון אשר-שילחה לשוב לקחתה להיות לו לאישה, אחרי אשר הוטמאה--כי-תועבה היא, לפני יהוה; ולא תחטיא, את-הארץ, אשר יהוה אלוהיך, נותן לך נחלה. {ס}

5 כי-ייקח איש, אישה חדשה--לא ייצא בצבא, ולא-יעבור עליו לכל-דבר: נקי יהיה לביתו, שנה אחת, ושימח, את-אשתו אשר-לקח.

6 לא-יחבול ריחיים, ורכב: כי-נפש, הוא חובל. {ס}

7 כי-יימצא איש, גונב נפש מאחיו מבני ישראל, והתעמר-בו, ומכרו--ומת הגנב ההוא, וביערת הרע מקרבך. {ס}

8 הישמר בנגע-הצרעת לשמור מאוד, ולעשות: ככול אשר-יורו אתכם הכוהנים הלויים, כאשר ציוויתים--תשמרו לעשות.

9 זכור, את אשר-עשה יהוה אלוהיך למרים, בדרך, בצאתכם ממצריים. {ס}

10 כי-תשה בריעך, משאת מאומה--לא-תבוא אל-ביתו, לעבוט עבוטו.

11 בחוץ, תעמוד; והאיש, אשר אתה נושה בו, יוציא אליך את-העבוט, החוצה.

12 ואם-איש עני, הוא--לא תשכב, בעבוטו.

13 השב תשיב לו את-העבוט כבוא השמש, ושכב בשלמתו ובירכך; ולך תהיה צדקה, לפני יהוה אלוהיך. {ס}

14 לא-תעשוק שכיר, עני ואביון, מאחיך, או מגרך אשר בארצך בשעריך.

15 ביומו תיתן שכרו ולא-תבוא עליו השמש, כי עני הוא, ואליו, הוא נושא את-נפשו; ולא-יקרא עליך אל-יהוה, והיה בך חטא. {ס}

16 לא-יומתו אבות על-בנים, ובנים לא-יומתו על-אבות: איש בחטאו, יומתו. {ס}

17 לא תטה, משפט גר יתום; ולא תחבול, בגד אלמנה.

18 וזכרת, כי עבד היית במצריים, ויפדך יהוה אלוהיך, משם; על-כן אנוכי מצווך, לעשות, את-הדבר, הזה. {ס}

19 כי תקצור קצירך בשדך ושכחת עומר בשדה, לא תשוב לקחתו--לגר ליתום ולאלמנה, יהיה: למען יברכך יהוה אלוהיך, בכול מעשה ידיך. {ס}

20 כי תחבוט זיתך, לא תפאר אחריך: לגר ליתום ולאלמנה, יהיה.

21 כי תבצור כרמך, לא תעולל אחריך: לגר ליתום ולאלמנה, יהיה.

22 וזכרת, כי-עבד היית בארץ מצריים; על-כן אנוכי מצווך, לעשות, את-הדבר, הזה. {ס}

פַּרשָׁנוּת

דברים כ"ד הוא פרק המתאר את הלכות בני ישראל לגבי נישואין וגירושין. זה מתחיל בקביעה שאם גבר לוקח אישה ואז מחליט שהוא לא רוצה אותה, אסור לו לשלוח אותה בידיים ריקות. עליו לספק לה תעודת גירושין ולתת לה את הכסף שסוכם בחוזה הנישואין. זאת על מנת להבטיח שהאישה לא תישאר חסרת כל ותוכל לפרנס את עצמה. לאחר מכן הפרק ממשיך לדון בהלכות הנוגעות לנישואים מחדש. אם גבר מתגרש מאשתו והיא נישאת בשנית, אסור לו להחזיר אותה לאישה. זאת כדי למנוע מגבר לנצל אישה ולהשתמש בה לטובתו. הפרק מתאר גם את הלכות הניאוף. אם גבר נואף עם אשת איש אחר, יש להרוג גם את האיש וגם את האשה. זאת כדי להבטיח שקדושת הנישואין תישמר ושלא תיסבל ניאוף. לבסוף, הפרק מתווה את ההלכות לגבי אישה גרושה ונישאת בשנית. אם נישאת בשנית ואז בעלה השני נפטר, אסור לה להינשא בשנית לבעלה הראשון. זאת על מנת להבטיח שהאישה לא תנוצל ושהיא לא תשמש כפיון במשחק של גבר. בסך הכל, דברים כ"ד מתארים את חוקי בני ישראל לגבי נישואין וגירושין. ברור שהחוקים נועדו להגן על זכויותיהם של גברים ונשים כאחד ולהבטיח שמירת קדושת הנישואין.