דברים, 22

Name: דברים
Author: Author's Name
ISBN: Your ISBN Number

משה צוה את בני ישראל לגבי התנהגות מוסרית ואתית, כולל התנהגות מינית, טיפול בבעלי חיים, והגנה על רכוש.

פסוקים

●

min

Bible version

1 לא-תראה את-שור אחיך או את-שייו, נידחים, והתעלמת, מהם: השב תשיבם, לאחיך.

2 ואם-לא קרוב אחיך אליך, ולא ידעתו--ואספתו, אל-תוך ביתך, והיה עימך עד דרוש אחיך אותו, והשבותו לו.

3 וכן תעשה לחמורו, וכן תעשה לשמלתו, וכן תעשה לכל-אבידת אחיך אשר-תאבד ממנו, ומצאתה: לא תוכל, להתעלם. {ס}

4 לא-תראה את-חמור אחיך או שורו, נופלים בדרך, והתעלמת, מהם: הקם תקים, עימו. {ס}

5 לא-יהיה כלי-גבר על-אישה, ולא-ילבש גבר שמלת אישה: כי תועבת יהוה אלוהיך, כל-עושה אלה. {פ}

6 כי ייקרא קן-ציפור לפניך בדרך בכל-עץ או על-הארץ, אפרוחים או ביצים, והאם רובצת על-האפרוחים, או על-הביצים--לא-תיקח האם, על-הבנים.

7 שלח תשלח את-האם, ואת-הבנים תיקח-לך, למען ייטב לך, והארכת ימים. {ס}

8 כי תבנה בית חדש, ועשית מעקה לגגך; ולא-תשים דמים בביתך, כי-ייפול הנופל ממנו.

9 לא-תזרע כרמך, כלאיים: פן-תקדש, המלאה הזרע אשר תזרע, ותבואת, הכרם. {ס}

10 לא-תחרוש בשור-ובחמור, יחדיו.

11 לא תלבש שעטנז, צמר ופשתים יחדיו. {ס}

12 גדילים, תעשה-לך, על-ארבע כנפות כסותך, אשר תכסה-בה. {ס}

13 כי-ייקח איש, אישה; ובא אליה, ושנאה.

14 ושם לה עלילות דברים, והוציא עליה שם רע; ואמר, את-האישה הזאת לקחתי, ואקרב אליה, ולא-מצאתי לה בתולים.

15 ולקח אבי הנערה, ואימה; והוציאו את-בתולי הנערה, אל-זקני העיר--השערה.

16 ואמר אבי הנערה, אל-הזקנים: את-בתי, נתתי לאיש הזה לאישה--וישנאהא.

17 והנה-הוא שם עלילות דברים לאמור, לא-מצאתי לבתך בתולים, ואלה, בתולי בתי; ופרשו, השמלה, לפני, זקני העיר.

18 ולקחו זקני העיר-ההיא, את-האיש; וייסרו, אותו.

19 וענשו אותו מאה כסף, ונתנו לאבי הנערה--כי הוציא שם רע, על בתולת ישראל; ולו-תהיה לאישה, לא-יוכל לשלחה כל-ימיו. {ס}

20 ואם-אמת היה, הדבר הזה: לא-נמצאו בתולים, לנערה.

21 והוציאו את-הנערה אל-פתח בית-אביה, וסקלוה אנשי עירה באבנים ומתה--כי-עשתה נבלה בישראל, לזנות בית אביה; וביערת הרע, מקרבך. {ס}

22 כי-יימצא איש שוכב עם-אישה בעולת-בעל, ומתו גם-שניהם--האיש השוכב עם-האישה, והאישה; וביערת הרע, מישראל. {ס}

23 כי יהיה נערה בתולה, מאורשה לאיש; ומצאה איש בעיר, ושכב עימה.

24 והוצאתם את-שניהם אל-שער העיר ההיא, וסקלתם אותם באבנים ומתו--את-הנערה על-דבר אשר לא-צעקה בעיר, ואת-האיש על-דבר אשר-עינה את-אשת ריעהו; וביערת הרע, מקרבך. {ס}

25 ואם-בשדה ימצא האיש, את-הנערה המאורשה, והחזיק-בה האיש, ושכב עימה: ומת, האיש אשר-שכב עימה--לבדו.

26 ולנערה לא-תעשה דבר, אין לנערה חטא מוות: כי כאשר יקום איש על-ריעהו, ורצחו נפש--כן, הדבר הזה.

27 כי בשדה, מצאה; צעקה, הנערה המאורשה, ואין מושיע, לה. {ס}

28 כי-ימצא איש, נערה בתולה אשר לא-אורשה, ותפשה, ושכב עימה; ונמצאו.

29 ונתן האיש השוכב עימה, לאבי הנערה--חמישים כסף; ולו-תהיה לאישה, תחת אשר עינה--לא-יוכל שלחה, כל-ימיו. {ס}

פַּרשָׁנוּת

דברים כ"ב הוא פרק המתאר את חוקי בני ישראל. זה מתחיל בדיון בחשיבות של אי ערבוב של סוגים שונים של בדים, כגון צמר ופשתן, בבגדים. לאחר מכן, דיון בחשיבות החזרת חפצים אבודים לבעליהם החוקיים. לאחר מכן עובר הפרק לדון בהלכות נישואין וניאוף, וכן בדיני אי-מוסריות מינית. זה גם מתאר את העונשים למי שעובר על חוקים אלה. לבסוף, הפרק מסתיים בדיון בחשיבות אי-השבעות שווא. בסך הכל, פרק זה הוא תזכורת חשובה לחשיבות השמירה על חוקי בני ישראל. הוא מדגיש את חשיבות היושר והאמת, כמו גם את החשיבות של כיבוד חוקי הנישואין והמוסר המיני. זה גם משמש כתזכורת להשלכות של הפרת חוקים אלה. פרק זה הוא תזכורת חשובה לחשיבות של קיום חוקי אלוהים ושל חיים של שלמות.