דברים, 20

Name: דברים
Author: BiblePics
ISBN: Your ISBN Number

משה צוה את בני ישראל על אופן ההתנהגות במלחמה.

פסוקים

●

min

Bible version

1 כי-תצא למלחמה על-אויביך, וראית סוס ורכב עם רב ממך--לא תירא, מהם: כי-יהוה אלוהיך עימך, המעלך מארץ מצריים.

2 והיה, כקורבכם אל-המלחמה; וניגש הכוהן, ודיבר אל-העם.

3 ואמר אליהם שמע ישראל, אתם קרבים היום למלחמה על-אויביכם; אל-יירך לבבכם, אל-תיראו ואל-תחפזו ואל-תערצו--מפניהם.

4 כי יהוה אלוהיכם, ההולך עימכם--להילחם לכם עם-אויביכם, להושיע אתכם.

5 ודיברו השוטרים, אל-העם לאמור, מי-האיש אשר בנה בית-חדש ולא חנכו, ילך וישוב לביתו: פן-ימות, במלחמה, ואיש אחר, יחנכנו.

6 ומי-האיש אשר-נטע כרם, ולא חיללו--ילך, וישוב לביתו: פן-ימות, במלחמה, ואיש אחר, יחללנו.

7 ומי-האיש אשר-אירש אישה, ולא לקחה--ילך, וישוב לביתו: פן-ימות, במלחמה, ואיש אחר, ייקחנה.

8 ויספו השוטרים, לדבר אל-העם, ואמרו מי-האיש הירא ורך הלבב, ילך וישוב לביתו; ולא יימס את-לבב אחיו, כלבבו.

9 והיה ככלות השוטרים, לדבר אל-העם; ופקדו שרי צבאות, בראש העם. {ס}

10 כי-תקרב אל-עיר, להילחם עליה--וקראת אליה, לשלום.

11 והיה אם-שלום תענך, ופתחה לך: והיה כל-העם הנמצא-בה, יהיו לך למס--ועבדוך.

12 ואם-לא תשלים עימך, ועשתה עימך מלחמה--וצרת, עליה.

13 ונתנה יהוה אלוהיך, בידך; והכית את-כל-זכורה, לפי-חרב.

14 רק הנשים והטף והבהמה וכול אשר יהיה בעיר, כל-שללה--תבוז לך; ואכלת את-שלל אויביך, אשר נתן יהוה אלוהיך לך.

15 כן תעשה לכל-הערים, הרחוקות ממך מאוד, אשר לא-מערי הגויים-האלה, הנה.

16 רק, מערי העמים האלה, אשר יהוה אלוהיך, נותן לך נחלה--לא תחייה, כל-נשמה.

17 כי-החרם תחרימם, החיתי והאמורי הכנעני והפריזי, החיווי, והיבוסי--כאשר ציווך, יהוה אלוהיך.

18 למען, אשר לא-ילמדו אתכם לעשות, ככול תועבותם, אשר עשו לאלוהיהם; וחטאתם, ליהוה אלוהיכם. {ס}

19 כי-תצור אל-עיר ימים רבים להילחם עליה לתופשה, לא-תשחית את-עצה לנדוח עליו גרזן--כי ממנו תאכל, ואותו לא תכרות: כי האדם עץ השדה, לבוא מפניך במצור.

20 רק עץ אשר-תדע, כי-לא-עץ מאכל הוא--אותו תשחית, וכרת; ובנית מצור, על-העיר אשר-היא עושה עימך מלחמה--עד רדתה. {פ}

פַּרשָׁנוּת

דברים כ' הוא פרק המתווה את כללי הלחימה לבני ישראל. זה מתחיל בכך שמזכירים לבני ישראל שכשהם יוצאים למלחמה, הם לא צריכים לפחד, כי ה' אלוהיהם איתם. ה' יתן להם ניצחון על אויביהם. לאחר מכן, הפרק ממשיך ומספק הנחיות כיצד בני ישראל צריכים להתנהל בקרב. הם מקבלים הוראה להציע שלום לאויביהם לפני שהם נכנסים לקרב, ואם האויב יקבל, אז עליהם לכרות איתם הסכם. אם האויב מסרב, אז בני ישראל צריכים להטיל מצור על העיר ולכבוש אותה בכוח. הפרק גם מתאר את הכללים כיצד לנהוג בתושבי העיר אותה הם תוקפים. אסור להם להרוס את העצים או לכרות אותם, אלא להשתמש בהם למאכל. הם גם לא צריכים להרוס את עצי הפרי, אלא להשתמש בהם למאכל. לבסוף, הפרק מתאר את הכללים כיצד לנהוג בתושבי העיר אותה הם תוקפים. הם לא צריכים להרוג אף אחד מהאנשים, אלא להפוך אותם לעבדים. בסך הכל, דברים כ' מספקים מערכת ברורה של הנחיות כיצד בני ישראל צריכים להתנהל בקרב. הוא מדגיש את החשיבות של הצעת שלום לפני יציאה לקרב, ומתווה את הכללים כיצד לנהוג בתושבי העיר אותה הם תוקפים. כללים אלו חשובים כדי להבטיח שבני ישראל יתנהלו בצורה צודקת ומכובדת בקרב.