דברים, 19

Name: דברים
Author: Author's Name
ISBN: Your ISBN Number

משה צוה את בני ישראל למנות ערי מקלט, בהם יכולים אלה שהרג

פסוקים

●

min

Bible version

1 כי-יכרית יהוה אלוהיך, את-הגויים, אשר יהוה אלוהיך, נותן לך את-ארצם; וירשתם, וישבת בעריהם ובבתיהם.

2 שלוש ערים, תבדיל לך: בתוך ארצך--אשר יהוה אלוהיך, נותן לך לרשתה.

3 תכין לך, הדרך, ושילשת את-גבול ארצך, אשר ינחילך יהוה אלוהיך; והיה, לנוס שמה כל-רוצח.

4 וזה דבר הרוצח, אשר-ינוס שמה וחי: אשר יכה את-ריעהו בבלי-דעת, והוא לא-שונא לו מתמול שלשום.

5 ואשר יבוא את-ריעהו ביער, לחטוב עצים, ונידחה ידו בגרזן לכרות העץ, ונשל הברזל מן-העץ ומצא את-ריעהו ומת: הוא, ינוס אל-אחת הערים-האלה--וחי.

6 פן-ירדוף גואל הדם אחרי הרוצח, כי-ייחם לבבו, והשיגו כי-ירבה הדרך, והכהו נפש; ולו, אין משפט-מוות, כי לא שונא הוא לו, מתמול שלשום.

7 על-כן אנוכי מצווך, לאמור: שלוש ערים, תבדיל לך.

8 ואם-ירחיב יהוה אלוהיך, את-גבולך, כאשר נשבע, לאבותיך; ונתן לך את-כל-הארץ, אשר דיבר לתת לאבותיך.

9 כי-תשמור את-כל-המצוה הזאת לעשותה, אשר אנוכי מצווך היום, לאהבה את-יהוה אלוהיך וללכת בדרכיו, כל-הימים--ויספת לך עוד שלוש ערים, על השלוש האלה.

10 ולא יישפך, דם נקי, בקרב ארצך, אשר יהוה אלוהיך נותן לך נחלה; והיה עליך, דמים. {פ}

11 וכי-יהיה איש, שונא לריעהו, וארב לו וקם עליו, והכהו נפש ומת; ונס, אל-אחת הערים האל.

12 ושלחו זקני עירו, ולקחו אותו משם; ונתנו אותו, ביד גואל הדם--ומת.

13 לא-תחוס עינך, עליו; וביערת דם-הנקי מישראל, וטוב לך. {ס}

14 לא תסיג גבול ריעך, אשר גבלו ראשונים--בנחלתך, אשר תנחל, בארץ, אשר יהוה אלוהיך נותן לך לרשתה. {ס}

15 לא-יקום עד אחד באיש, לכל-עוון ולכל-חטאת, בכל-חטא, אשר יחטא: על-פי שני עדים, או על-פי שלושה-עדים--יקום דבר.

16 כי-יקום עד-חמס, באיש, לענות בו, סרה.

17 ועמדו שני-האנשים אשר-להם הריב, לפני יהוה, לפני הכוהנים והשופטים, אשר יהיו בימים ההם.

18 ודרשו השופטים, היטב; והנה עד-שקר העד, שקר ענה באחיו.

19 ועשיתם לו, כאשר זמם לעשות לאחיו; וביערת הרע, מקרבך.

20 והנשארים, ישמעו וייראו; ולא-יוסיפו לעשות עוד, כדבר הרע הזה--בקרבך.

21 ולא תחוס, עינך: נפש בנפש, עין בעין שן בשן, יד ביד, רגל ברגל. {ס}

פַּרשָׁנוּת

דברים יט הוא פרק המתאר את חוקי ערי המקלט. פרק זה הוא המשך להלכות שניתנו בפרק הקודם, שהתמקדו בדיני צדק. בפרק זה, אלוהים מורה לבני ישראל להפריש שלוש ערי מקלט, שאליהן מי שביצעו רצח בשוגג יכולים לברוח למקום מבטחים. זוהי תזכורת לבני ישראל שצריך למתן את הצדק ברחמים. הפרק מתווה גם את גבולות ערי המקלט, ואת תהליך קביעת האשמה או החפות. ברור שבני ישראל צריכים לנהוג בהגינות וללא משוא פנים בשיפוטיהם, ושיש לתת הזדמנות למי שנמצא אשם בהריגה בשוגג לברוח למקום מבטחים. הפרק גם מדגיש את חשיבותם של עדים בקביעת אשמה או חפות. יש לקרוא לעדים להעיד, ויש להתייחס לעדותם ברצינות. זו תזכורת לבני ישראל שהצדק צריך להתבסס על עובדות, לא על שמיעה. לבסוף, הפרק מתאר את ההשלכות על מי שנמצא אשם ברצח במזיד. זו תזכורת לבני ישראל שהצדק צריך להיות מהיר ובטוח. בסך הכל, דברים י"ט הוא תזכורת לבני ישראל שהצדק צריך להתמתן ברחמים, ושצדק צריך להתבסס על עובדות, לא על שמיעה. זוהי תזכורת לכך שהצדק צריך להיות מהיר ובטוח, ושיש לתת הזדמנות למי שנמצא אשם בהריגה בשוגג לברוח למקום מבטחים.