דברים, 16

Name: דברים
Author: Author's Name
ISBN: Your ISBN Number

משה צוה את בני ישראל לחגוג את הפסח, חג המצות, חג השבועות וחג הסוכות.

פסוקים

●

min

Bible version

1 שמור, את-חודש האביב, ועשית פסח, ליהוה אלוהיך: כי בחודש האביב, הוציאך יהוה אלוהיך ממצריים--לילה.

2 וזבחת פסח ליהוה אלוהיך, צאן ובקר, במקום אשר-יבחר יהוה, לשכן שמו שם.

3 לא-תאכל עליו חמץ, שבעת ימים תאכל-עליו מצות לחם עוני: כי בחיפזון, יצאת מארץ מצריים--למען תזכור את-יום צאתך מארץ מצריים, כול ימי חייך.

4 ולא-ייראה לך שאור בכל-גבולך, שבעת ימים; ולא-ילין מן-הבשר, אשר תזבח בערב ביום הראשון--לבוקר.

5 לא תוכל, לזבוח את-הפסח, באחד שעריך, אשר-יהוה אלוהיך נותן לך.

6 כי אם-אל-המקום אשר-יבחר יהוה אלוהיך, לשכן שמו--שם תזבח את-הפסח, בערב: כבוא השמש, מועד צאתך ממצריים.

7 ובישלת, ואכלת, במקום, אשר יבחר יהוה אלוהיך בו; ופנית בבוקר, והלכת לאוהליך.

8 ששת ימים, תאכל מצות; וביום השביעי, עצרת ליהוה אלוהיך--לא תעשה, מלאכה. {ס}

9 שבעה שבועות, תספור-לך: מהחל חרמש, בקמה, תחל לספור, שבעה שבועות.

10 ועשית חג שבועות, ליהוה אלוהיך--מיסת נדבת ידך, אשר תיתן: כאשר יברכך, יהוה אלוהיך.

11 ושמחת לפני יהוה אלוהיך, אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך, והלוי אשר בשעריך, והגר והיתום והאלמנה אשר בקרבך--במקום, אשר יבחר יהוה אלוהיך, לשכן שמו, שם.

12 וזכרת, כי-עבד היית במצריים; ושמרת ועשית, את-החוקים האלה. {פ}

13 חג הסוכות תעשה לך, שבעת ימים: באוספך--מגורנך, ומיקבך.

14 ושמחת, בחגך: אתה ובנך ובתך, ועבדך ואמתך, והלוי והגר והיתום והאלמנה, אשר בשעריך.

15 שבעת ימים, תחוג ליהוה אלוהיך, במקום, אשר-יבחר יהוה: כי יברכך יהוה אלוהיך, בכול תבואתך ובכול מעשה ידיך, והיית, אך שמח.

16 שלוש פעמים בשנה ייראה כל-זכורך את-פני יהוה אלוהיך, במקום אשר יבחר--בחג המצות ובחג השבועות, ובחג הסוכות; ולא ייראה את-פני יהוה, ריקם.

17 איש, כמתנת ידו, כברכת יהוה אלוהיך, אשר נתן-לך. {ס}

18 שופטים ושוטרים, תיתן-לך בכל-שעריך, אשר יהוה אלוהיך נותן לך, לשבטיך; ושפטו את-העם, משפט-צדק.

19 לא-תטה משפט, לא תכיר פנים; ולא-תיקח שוחד--כי השוחד יעוור עיני חכמים, ויסלף דברי צדיקים.

20 צדק צדק, תרדוף--למען תחיה וירשת את-הארץ, אשר-יהוה אלוהיך נותן לך. {ס}

21 לא-תיטע לך אשרה, כל-עץ: אצל, מזבח יהוה אלוהיך--אשר תעשה-לך.

22 ולא-תקים לך, מצבה, אשר שנא, יהוה אלוהיך. {ס}

פַּרשָׁנוּת

Deuteronomy 16 is a chapter that outlines the various festivals and celebrations that the Israelites were to observe throughout the year. The chapter begins with the Passover, which was to be celebrated in the month of Abib, the first month of the year. This was to be a time of remembrance for the Israelites, as it was the time when God delivered them from slavery in Egypt. The chapter then goes on to describe the Feast of Weeks, which was to be celebrated seven weeks after the Passover. This was a time of thanksgiving for the harvest, and the Israelites were to bring offerings to the Lord. The chapter also mentions the Feast of Tabernacles, which was to be celebrated in the seventh month of the year. This was a time of joy and celebration, as it was a reminder of the time when the Israelites lived in tents in the wilderness. Finally, the chapter mentions the Day of Atonement, which was to be observed on the tenth day of the seventh month. This was a time of repentance and forgiveness, and the Israelites were to offer sacrifices to the Lord. Overall, this chapter is a reminder of the importance of the festivals and celebrations that the Israelites were to observe throughout the year. These festivals were a reminder of the Lord’s deliverance and provision, and a time for the Israelites to give thanks and offer sacrifices to the Lord.