דברים, 15

Name: דברים
Author: Author's Name
ISBN: Your ISBN Number

משה צוה את בני ישראל לשחרר חובות כל שבע שנים ולהניח את האדמה לרעות בשביעי.

פסוקים

●

min

Bible version

1 מקץ שבע-שנים, תעשה שמיטה.

2 וזה, דבר השמיטה--שמוט כל-בעל משה ידו, אשר ישה בריעהו: לא-ייגוש את-ריעהו ואת-אחיו, כי-קרא שמיטה ליהוה.

3 את-הנוכרי, תיגוש; ואשר יהיה לך את-אחיך, תשמט ידך.

4 אפס, כי לא יהיה-בך אביון: כי-ברך יברכך, יהוה, בארץ, אשר יהוה אלוהיך נותן-לך נחלה לרשתה.

5 רק אם-שמוע תשמע, בקול יהוה אלוהיך, לשמור לעשות את-כל-המצוה הזאת, אשר אנוכי מצווך היום.

6 כי-יהוה אלוהיך בירכך, כאשר דיבר-לך; והעבטת גויים רבים, ואתה לא תעבוט, ומשלת בגויים רבים, ובך לא ימשולו. {ס}

7 כי-יהיה בך אביון מאחד אחיך, באחד שעריך, בארצך, אשר-יהוה אלוהיך נותן לך--לא תאמץ את-לבבך, ולא תקפוץ את-ידך, מאחיך, האביון.

8 כי-פתוח תפתח את-ידך, לו; והעבט, תעביטנו, די מחסורו, אשר יחסר לו.

9 הישמר לך פן-יהיה דבר עם-לבבך בלייעל לאמור, קרבה שנת-השבע שנת השמיטה, ורעה עינך באחיך האביון, ולא תיתן לו; וקרא עליך אל-יהוה, והיה בך חטא.

10 נתון תיתן לו, ולא-יירע לבבך בתיתך לו: כי בגלל הדבר הזה, יברכך יהוה אלוהיך, בכל-מעשך, ובכול משלח ידך.

11 כי לא-יחדל אביון, מקרב הארץ; על-כן אנוכי מצווך, לאמור, פתוח תפתח את-ידך לאחיך לענייך ולאביונך, בארצך. {ס}

12 כי-יימכר לך אחיך העברי, או העברייה--ועבדך, שש שנים; ובשנה, השביעית, תשלחנו חופשי, מעימך.

13 וכי-תשלחנו חופשי, מעימך--לא תשלחנו, ריקם.

14 הענק תעניק, לו, מצאנך, ומגורנך ומיקבך: אשר בירכך יהוה אלוהיך, תיתן-לו.

15 וזכרת, כי עבד היית בארץ מצריים, ויפדך, יהוה אלוהיך; על-כן אנוכי מצווך, את-הדבר הזה--היום.

16 והיה כי-יאמר אליך, לא אצא מעימך: כי אהבך ואת-ביתך, כי-טוב לו עימך.

17 ולקחת את-המרצע, ונתת באוזנו ובדלת, והיה לך, עבד עולם; ואף לאמתך, תעשה-כן.

18 לא-יקשה בעיניך, בשלחך אותו חופשי מעימך--כי משנה שכר שכיר, עבדך שש שנים; ובירכך יהוה אלוהיך, בכול אשר תעשה. {פ}

19 כל-הבכור אשר ייוולד בבקרך ובצאנך, הזכר--תקדיש, ליהוה אלוהיך: לא תעבוד בבכור שורך, ולא תגוז בכור צאנך.

20 לפני יהוה אלוהיך תאכלנו שנה בשנה, במקום אשר-יבחר יהוה--אתה, וביתך.

21 וכי-יהיה בו מום, פיסח או עיוור, כול, מום רע--לא תזבחנו, ליהוה אלוהיך.

22 בשעריך, תאכלנו--הטמא והטהור יחדיו, כצבי וכאייל.

23 רק את-דמו, לא תאכל: על-הארץ תשפכנו, כמים. {פ}

פַּרשָׁנוּת

דברים ט"ו הוא פרק המתאר את הלכות בני ישראל בעניין ההלוואות וההלוואות. הפרק מתחיל בהדגשת חשיבות ההלוואה לנזקקים, והצורך להיות נדיב וחמלה בכך. לאחר מכן הוא ממשיך ומתאר את הכללים להלוואות והלוואות, כולל הצורך למחוק חובות לאחר שבע שנים. הפרק גם מתאר את ההשלכות על מי שאינו מקיים חוקים אלה, לרבות הצורך בתשלום קנס ואפשרות להימכר לעבדות. הפרק מדגיש את חשיבות הנדיבות והרחמים בהלוואות, ואת הצורך למחוק חובות לאחר שבע שנים. זוהי תזכורת לבני ישראל לחשיבות הנדיבות והרחמים כלפי הנזקקים, ולצורך למחול על חובות. הוא גם משמש כתזכורת להשלכות של אי ציות לחוקים אלה, ולצורך לשלם קנס ואולי להימכר לעבדות. בסך הכל, דברים ט"ו הוא פרק חשוב המתאר את הלכות בני ישראל לגבי עיסוק בהשאלה והשאלה. הוא מדגיש את החשיבות של נדיב וחמלה בהלוואות, ושל מחילת חובות לאחר שבע שנים. הוא גם משמש כתזכורת להשלכות של אי ציות לחוקים אלה, ולצורך לשלם קנס ואולי להימכר לעבדות.