דברים, 14

Name: דברים
Author: BiblePics
ISBN: Your ISBN Number

משה צוה את בני ישראל להפריד מעשרות מתבואתם וממקניהם למען האלוהים.

פסוקים

●

min

Bible version

1 בנים אתם, ליהוה אלוהיכם: לא תתגודדו, ולא-תשימו קורחה בין עיניכם--למת.

2 כי עם קדוש אתה, ליהוה אלוהיך; ובך בחר יהוה, להיות לו לעם סגולה, מכול העמים, אשר על-פני האדמה. {ס}

3 לא תאכל, כל-תועבה.

4 זאת הבהמה, אשר תאכלו: שור, שה כשבים ושה עיזים.

5 אייל וצבי, ויחמור; ואקו ודישון, ותאו וזמר.

6 וכל-בהמה מפרסת פרסה, ושוסעת שסע שתי פרסות, מעלת גרה, בבהמה--אותה, תאכלו.

7 אך את-זה לא תאכלו, ממעלי הגרה, וממפריסי הפרסה, השסועה: את-הגמל ואת-הארנבת ואת-השפן כי-מעלי גרה המה, ופרסה לא הפריסו--טמאים הם, לכם.

8 ואת-החזיר כי-מפריס פרסה הוא, ולא גרה--טמא הוא, לכם; מבשרם לא תאכלו, ובנבלתם לא תיגעו. {ס}

9 את-זה, תאכלו, מכול, אשר במים: כול אשר-לו סנפיר וקשקשת, תאכלו.

10 וכול אשר אין-לו סנפיר וקשקשת, לא תאכלו--טמא הוא, לכם. {ס}

11 כל-ציפור טהורה, תאכלו.

12 וזה, אשר לא-תאכלו מהם: הנשר והפרס, והעוזנייה.

13 והראה, ואת-האיה, והדיה, למינה.

14 ואת כל-עורב, למינו.

15 ואת בת היענה, ואת-התחמס ואת-השחף; ואת-הנץ, למינהו.

16 את-הכוס ואת-הינשוף, והתנשמת.

17 והקאת ואת-הרחמה, ואת-השלך.

18 והחסידה, והאנפה למינה; והדוכיפת, והעטלף.

19 וכול שרץ העוף, טמא הוא לכם: לא, ייאכלו.

20 כל-עוף טהור, תאכלו.

21 לא תאכלו כל-נבילה לגר אשר-בשעריך תיתננה ואכלה, או מכור לנוכרי--כי עם קדוש אתה, ליהוה אלוהיך; לא-תבשל גדי, בחלב אימו. {פ}

22 עשר תעשר, את כל-תבואת זרעך, היוצא השדה, שנה שנה.

23 ואכלת לפני יהוה אלוהיך, במקום אשר-יבחר לשכן שמו שם, מעשר דגנך תירושך ויצהרך, ובכורות בקרך וצאנך: למען תלמד, ליראה את-יהוה אלוהיך--כל-הימים.

24 וכי-ירבה ממך הדרך, כי לא תוכל שאתו--כי-ירחק ממך המקום, אשר יבחר יהוה אלוהיך לשום שמו שם: כי יברכך, יהוה אלוהיך.

25 ונתת, בכסף; וצרת הכסף, בידך, והלכת אל-המקום, אשר יבחר יהוה אלוהיך בו.

26 ונתת הכסף בכול אשר-תאווה נפשך בבקר ובצאן, וביין ובשיכר, ובכול אשר תשאלך, נפשך; ואכלת שם, לפני יהוה אלוהיך, ושמחת, אתה וביתך.

27 והלוי אשר-בשעריך, לא תעזבנו: כי אין לו חלק ונחלה, עימך. {ס}

28 מקצה שלוש שנים, תוציא את-כל-מעשר תבואתך, בשנה, ההיא; והנחת, בשעריך.

29 ובא הלוי כי אין-לו חלק ונחלה עימך, והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך, ואכלו, ושבעו--למען יברכך יהוה אלוהיך, בכל-מעשה ידך אשר תעשה. {ס}

פַּרשָׁנוּת

דברים י"ד הוא פרק המתאר את חוקי התזונה של בני ישראל. היא מתחילה בכך שמזכירים לבני ישראל שהם עם קדוש, המופרד משאר העמים, ושאין להם לטמא באכילת דבר תועבה. לאחר מכן, הפרק ממשיך ומפרט את הבהמות המותרות לאכילה, כגון בקר, צאן, עזים, צבאים, צביונים, עזים, עיזי בר, וכל חיה שיש לה פרסה מחולקת ולועסת גירה. כמו כן, נכתב כי מותר לאכול דגים בעלי סנפיר וקשקשת, אך כל שאר יצורי הים אסורים. הפרק גם מתאר את הלכות המעשר, המורה לבני ישראל להביא עשירית מתוצרתם לה'. לבסוף, הפרק מסתיים בתזכורת שאסור לבני ישראל לאכול דבר שמת מעצמו או שנקרע על ידי בהמות, אלא לתת אותו לזר, ליתום ולאלמנה. פרק זה משמש כתזכורת לבני ישראל לבריתם עם אלוהים ולחשיבות השמירה על חוקיו. זה גם משמש כתזכורת לחשיבות הטיפול באנשים הפחות ברי מזל בחברה שלהם. על ידי שמירה על חוקי התזונה הללו, יכלו בני ישראל להישאר עם קדוש, מופרד משאר העמים, והצליחו להפגין את נאמנותם לאלוהים.