דברים, 12

Name: דברים
Author: Author's Name
ISBN: Your ISBN Number

משה צוה את בני ישראל להשמיד את האלילים ומקמי העבודה של האומות אותם יירשו.

פסוקים

●

min

Bible version

1 אלה החוקים והמשפטים, אשר תשמרון לעשות, בארץ, אשר נתן יהוה אלוהי אבותיך לך לרשתה: כל-הימים--אשר-אתם חיים, על-האדמה.

2 אבד תאבדון את-כל-המקומות אשר עבדו-שם הגויים, אשר אתם יורשים אותם--את-אלוהיהם: על-ההרים הרמים ועל-הגבעות, ותחת כל-עץ רענן.

3 וניתצתם את-מזבחותם, ושיברתם את-מצבותם, ואשריהם תשרפון באש, ופסילי אלוהיהם תגדעון; ואיבדתם את-שמם, מן-המקום ההוא.

4 לא-תעשון כן, ליהוה אלוהיכם.

5 כי אם-אל-המקום אשר-יבחר יהוה אלוהיכם, מכל-שבטיכם, לשום את-שמו, שם--לשכנו תדרשו, ובאת שמה.

6 והבאתם שמה, עולותיכם וזבחיכם, ואת מעשרותיכם, ואת תרומת ידכם; ונדריכם, ונדבותיכם, ובכורות בקרכם, וצאנכם.

7 ואכלתם-שם, לפני יהוה אלוהיכם, ושמחתם בכול משלח ידכם, אתם ובתיכם--אשר בירכך, יהוה אלוהיך.

8 לא תעשון--ככול אשר אנחנו עושים פה, היום: איש, כל-הישר בעיניו.

9 כי לא-באתם, עד-עתה--אל-המנוחה, ואל-הנחלה, אשר-יהוה אלוהיך, נותן לך.

10 ועברתם, את-הירדן, וישבתם בארץ, אשר-יהוה אלוהיכם מנחיל אתכם; והניח לכם מכל-אויביכם מסביב, וישבתם-בטח.

11 והיה המקום, אשר-יבחר יהוה אלוהיכם בו לשכן שמו שם--שמה תביאו, את כל-אשר אנוכי מצווה אתכם: עולותיכם וזבחיכם, מעשרותיכם ותרומת ידכם, וכול מבחר נדריכם, אשר תידרו ליהוה.

12 ושמחתם, לפני יהוה אלוהיכם--אתם ובניכם ובנותיכם, ועבדיכם ואמהותיכם; והלוי אשר בשעריכם, כי אין לו חלק ונחלה איתכם.

13 הישמר לך, פן-תעלה עולותיך, בכל-מקום, אשר תראה.

14 כי אם-במקום אשר-יבחר יהוה, באחד שבטיך--שם, תעלה עולותיך; ושם תעשה, כול אשר אנוכי מצווך.

15 רק בכל-אוות נפשך תזבח ואכלת בשר, כברכת יהוה אלוהיך אשר נתן-לך--בכל-שעריך; הטמא והטהור יאכלנו, כצבי וכאייל.

16 רק הדם, לא תאכלו: על-הארץ תשפכנו, כמים.

17 לא-תוכל לאכול בשעריך, מעשר דגנך ותירושך ויצהרך, ובכורות בקרך, וצאנך; וכל-נדריך אשר תידור, ונדבותיך ותרומת ידך.

18 כי אם-לפני יהוה אלוהיך תאכלנו, במקום אשר יבחר יהוה אלוהיך בו--אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך, והלוי אשר בשעריך; ושמחת, לפני יהוה אלוהיך, בכול, משלח ידך.

19 הישמר לך, פן-תעזוב את-הלוי, כל-ימיך, על-אדמתך. {ס}

20 כי-ירחיב יהוה אלוהיך את-גבולך, כאשר דיבר-לך, ואמרת אוכלה בשר, כי-תאווה נפשך לאכול בשר--בכל-אוות נפשך, תאכל בשר.

21 כי-ירחק ממך המקום, אשר יבחר יהוה אלוהיך לשום שמו שם, וזבחת מבקרך ומצאנך אשר נתן יהוה לך, כאשר ציוויתיך--ואכלת, בשעריך, בכול, אוות נפשך.

22 אך, כאשר ייאכל את-הצבי ואת-האייל--כן, תאכלנו: הטמא, והטהור, יחדיו, יאכלנו.

23 רק חזק, לבלתי אכול הדם, כי הדם, הוא הנפש; ולא-תאכל הנפש, עם-הבשר.

24 לא, תאכלנו: על-הארץ תשפכנו, כמים.

25 לא, תאכלנו--למען ייטב לך ולבניך אחריך, כי-תעשה הישר בעיני יהוה.

26 רק קודשיך אשר-יהיו לך, ונדריך, תישא ובאת, אל-המקום אשר-יבחר יהוה.

27 ועשית עולותיך הבשר והדם, על-מזבח יהוה אלוהיך; ודם-זבחיך, יישפך על-מזבח יהוה אלוהיך, והבשר, תאכל.

28 שמור ושמעת, את כל-הדברים האלה, אשר אנוכי, מצווך: למען ייטב לך ולבניך אחריך, עד-עולם--כי תעשה הטוב והישר, בעיני יהוה אלוהיך. {ס}

29 כי-יכרית יהוה אלוהיך את-הגויים, אשר אתה בא-שמה לרשת אותם--מפניך; וירשת אותם, וישבת בארצם.

30 הישמר לך, פן-תינקש אחריהם, אחרי, הישמדם מפניך; ופן-תדרוש לאלוהיהם לאמור, איכה יעבדו הגויים האלה את-אלוהיהם, ואעשה-כן, גם-אני.

31 לא-תעשה כן, ליהוה אלוהיך: כי כל-תועבת יהוה אשר שנא, עשו לאלוהיהם--כי גם את-בניהם ואת-בנותיהם, ישרפו באש לאלוהיהם.

פַּרשָׁנוּת

דברים יב הוא פרק המתאר את החוקים והתקנות לבני ישראל בנוגע לעבודת ה'. זה מתחיל בהדגשת החשיבות של עבודת ה' במקום שהוא בחר, שהוא ירושלים. זה צריך להיעשות עם הקורבנות והמנחות המתאימים, ובני ישראל מוזהרים שלא לעבוד אלים אחרים או לפעול לפי נוהגיהם. עוד מתווה הפרק את התקנות לסילוק נאות של קורבנות בהמה, ואיסור אכילת דם. הוא גם מדגיש את החשיבות של מעשר ומתן קרבנות לה'. הפרק מסתיים בתזכורת לבני ישראל לציית לכל החוקים והתקנות שאלוהים נתן להם. זוהי תזכורת לבני ישראל להישאר נאמנים לאלוהים ולמלא אחר פקודותיו. זוהי תזכורת לכך שאלוהים הוא זה שבחר בהם ושהוא זה שיפרנס אותם. זוהי תזכורת לבני ישראל להישאר נאמנים לאלוהים ולמלא אחר פקודותיו.