דברים, 11

Name: דברים
Author: BiblePics
ISBN: Your ISBN Number

משה צוה את בני ישראל לאהוב את האלוהים ולשמור את מצוותיו.

פסוקים

●

min

Bible version

1 ואהבת, את יהוה אלוהיך; ושמרת משמרתו, וחוקותיו ומשפטיו ומצוותיו--כל-הימים.

2 וידעתם, היום, כי לא את-בניכם אשר לא-ידעו ואשר לא-ראו, את-מוסר יהוה אלוהיכם: את-גודלו--את-ידו החזקה, וזרועו הנטויה.

3 ואת-אותותיו, ואת-מעשיו, אשר עשה, בתוך מצריים--לפרעה מלך-מצריים, ולכל-ארצו.

4 ואשר עשה לחיל מצריים לסוסיו ולרכבו, אשר הציף את-מי ים-סוף על-פניהם, ברודפם, אחריכם; ויאבדם יהוה, עד היום הזה.

5 ואשר עשה לכם, במדבר, עד-בואכם, עד-המקום הזה.

6 ואשר עשה לדתן ולאבירם, בני אליאב בן-ראובן, אשר פצתה הארץ את-פיה, ותבלעם ואת-בתיהם ואת-אוהליהם--ואת כל-היקום אשר ברגליהם, בקרב כל-ישראל.

7 כי עיניכם הרואות, את-כל-מעשה יהוה הגדול, אשר, עשה.

8 ושמרתם, את-כל-המצוה, אשר אנוכי מצווך, היום--למען תחזקו, ובאתם וירשתם את-הארץ, אשר אתם עוברים שמה, לרשתה.

9 ולמען תאריכו ימים על-האדמה, אשר נשבע יהוה לאבותיכם לתת להם ולזרעם--ארץ זבת חלב, ודבש. {ס}

10 כי הארץ, אשר אתה בא-שמה לרשתה--לא כארץ מצריים היא, אשר יצאתם משם: אשר תזרע את-זרעך, והשקית ברגלך כגן הירק.

11 והארץ, אשר אתם עוברים שמה לרשתה--ארץ הרים, ובקעות; למטר השמיים, תשתה-מים.

12 ארץ, אשר-יהוה אלוהיך דורש אותה: תמיד, עיני יהוה אלוהיך בה--מראשית השנה, ועד אחרית שנה. {ס}

13 והיה, אם-שמוע תשמעו אל-מצוותיי, אשר אנוכי מצווה אתכם, היום--לאהבה את-יהוה אלוהיכם, ולעובדו, בכל-לבבכם, ובכל-נפשכם.

14 ונתתי מטר-ארצכם בעיתו, יורה ומלקוש; ואספת דגנך, ותירושך ויצהרך.

15 ונתתי עשב בשדך, לבהמתך; ואכלת, ושבעת.

16 הישמרו לכם, פן יפתה לבבכם; וסרתם, ועבדתם אלוהים אחרים, והשתחוויתם, להם.

17 וחרה אף-יהוה בכם, ועצר את-השמיים ולא-יהיה מטר, והאדמה, לא תיתן את-יבולה; ואבדתם מהרה, מעל הארץ הטובה, אשר יהוה, נותן לכם.

18 ושמתם את-דבריי אלה, על-לבבכם ועל-נפשכם; וקשרתם אותם לאות על-ידכם, והיו לטוטפות בין עיניכם.

19 ולימדתם אותם את-בניכם, לדבר בם, בשבתך בביתך ובלכתך בדרך, ובשוכבך ובקומך.

20 וכתבתם על-מזוזות ביתך, ובשעריך.

21 למען ירבו ימיכם, וימי בניכם, על האדמה, אשר נשבע יהוה לאבותיכם לתת להם--כימי השמיים, על-הארץ. {ס}

22 כי אם-שמור תשמרון את-כל-המצוה הזאת, אשר אנוכי מצווה אתכם--לעשותה: לאהבה את-יהוה אלוהיכם, ללכת בכל-דרכיו--ולדובקה-בו.

23 והוריש יהוה את-כל-הגויים האלה, מלפניכם; וירשתם גויים, גדולים ועצומים מכם.

24 כל-המקום, אשר תדרוך כף-רגלכם בו--לכם יהיה: מן-המדבר והלבנון מן-הנהר נהר-פרת, ועד הים האחרון--יהיה, גבולכם.

25 לא-יתייצב איש, בפניכם: פחדכם ומוראכם ייתן יהוה אלוהיכם, על-פני כל-הארץ אשר תדרכו-בה, כאשר, דיבר לכם. {ס}

26 ראה, אנוכי נותן לפניכם--היום: ברכה, וקללה.

27 את-הברכה--אשר תשמעו, אל-מצוות יהוה אלוהיכם, אשר אנוכי מצווה אתכם, היום.

28 והקללה, אם-לא תשמעו אל-מצוות יהוה אלוהיכם, וסרתם מן-הדרך, אשר אנוכי מצווה אתכם היום: ללכת, אחרי אלוהים אחרים--אשר לא-ידעתם. {ס}

29 והיה, כי יביאך יהוה אלוהיך, אל-הארץ, אשר-אתה בא-שמה לרשתה--ונתת את-הברכה על-הר גריזים, ואת-הקללה על-הר עיבל.

30 הלוא-המה בעבר הירדן, אחרי דרך מבוא השמש, בארץ הכנעני, היושב בערבה--מול, הגלגל, אצל, אילוני מורה.

31 כי אתם, עוברים את-הירדן, לבוא לרשת את-הארץ, אשר-יהוה אלוהיכם נותן לכם; וירשתם אותה, וישבתם-בה.

32 ושמרתם לעשות, את כל-החוקים ואת-המשפטים, אשר אנוכי נותן לפניכם, היום.

פַּרשָׁנוּת

דברים יא הוא פרק המתאר את הברכות והקללות שיגיעו לבני ישראל בהתאם לציותם לפקודות ה'. הפרק מתחיל בתזכורת לברית שכרת ה' עם בני ישראל בהר חורב, ולחשיבות השמירה על החוקים והחוקים שה' נתן להם. לאחר מכן, הפרק ממשיך ומתאר את הברכות שיגיעו לבני ישראל אם יצייתו לפקודות ה', כגון גשם בשפע, אדמה פורייה וניצחון על אויביהם. לעומת זאת, הפרק מתאר גם את הקללות שיגיעו לבני ישראל אם לא יצייתו למצוות ה', כמו בצורת, רעב ותבוסה בקרב. הפרק מסתיים בתזכורת לבני ישראל ללמד את ילדיהם את חוקי ה' וחוקי ה', כדי שיזכרו אותם ויצייתו להם. בסך הכל, פרק זה משמש תזכורת לבני ישראל על חשיבות הציות לפקודות ה'. הוא מתאר את הברכות והקללות שיגיעו אליהם בהתאם לציותם, ומעודד אותם ללמד את ילדיהם את חוקי ה' וחוקי ה'. פרק זה משמש לנו כיום תזכורת לחשיבות הציות למצוות ה', והברכות והקללות הנלוות לכך.