דניאל, 9

Name: דניאל
Author: Author's Name
ISBN: Your ISBN Number

דניאל מתפלל לשיקום ירושלים ולביאת המשיח.

פסוקים

●

min

Bible version

1 בשנת אחת, לדריווש בן-אחשוורוש--מזרע מדיי: אשר הומלך, על מלכות כשדים.

2 בשנת אחת, למולכו, אני דנייאל, בינותי בספרים: מספר השנים, אשר היה דבר-יהוה אל-ירמיה הנביא, למלאות לחורבות ירושלים, שבעים שנה.

3 ואתנה את-פניי, אל-אדוניי האלוהים, לבקש תפילה, ותחנונים--בצום, ושק ואפר.

4 ואתפללה ליהוה אלוהיי, ואתוודה; ואומרה, אנא אדוניי האל הגדול והנורא, שומר הברית והחסד, לאוהביו ולשומרי מצוותיו.

5 חטאנו ועווינו, הרשענו ומרדנו; וסור ממצוותיך, וממשפטיך.

6 ולא שמענו, אל-עבדיך הנביאים, אשר דיברו בשמך, אל-מלכינו שרינו ואבותינו--ואל, כל-עם הארץ.

7 לך אדוניי הצדקה, ולנו בושת הפנים כיום הזה; לאיש יהודה, וליושבי ירושלים, ולכל-ישראל הקרובים והרחוקים בכל-הארצות אשר הדחתם שם, במעלם אשר מעלו-בך.

8 יהוה, לנו בושת הפנים, למלכינו לשרינו, ולאבותינו: אשר חטאנו, לך.

9 לאדוניי אלוהינו, הרחמים והסליחות: כי מרדנו, בו.

10 ולא שמענו, בקול יהוה אלוהינו--ללכת בתורותיו אשר נתן לפנינו, ביד עבדיו הנביאים.

11 וכל-ישראל, עברו את-תורתך, וסור, לבלתי שמוע בקולך; ותיתך עלינו האלה והשבועה, אשר כתובה בתורת משה עבד-האלוהים--כי חטאנו, לו.

12 ויקם את-דברו אשר-דיבר עלינו, ועל שופטינו אשר שפטונו--להביא עלינו, רעה גדולה: אשר לא-נעשתה, תחת כל-השמיים, כאשר נעשתה, בירושלים.

13 כאשר כתוב בתורת משה, את כל-הרעה הזאת באה עלינו; ולא-חילינו את-פני יהוה אלוהינו, לשוב מעוונינו, ולהשכיל, באמיתך.

14 וישקוד יהוה על-הרעה, ויביאהא עלינו: כי-צדיק יהוה אלוהינו, על-כל-מעשיו אשר עשה, ולא שמענו, בקולו.

15 ועתה אדוניי אלוהינו, אשר הוצאת את-עמך מארץ מצריים ביד חזקה, ותעש-לך שם, כיום הזה: חטאנו, רשענו.

16 אדוניי, ככל-צדקותיך ישוב-נא אפך וחמתך, מעירך ירושלים, הר-קודשך: כי בחטאינו ובעוונות אבותינו, ירושלים ועמך לחרפה לכל-סביבותינו.

17 ועתה שמע אלוהינו, אל-תפילת עבדך ואל-תחנוניו, והאר פניך, על-מקדשך השמם--למען, אדוניי.

18 הטה אלוהיי אוזנך, ושמע--פקח עיניך וראה שוממותינו, והעיר אשר-נקרא שמך עליה: כי לא על-צדקותינו, אנחנו מפילים תחנונינו לפניך--כי, על-רחמיך הרבים.

19 אדוניי שמעה, אדוניי סלחה, אדוניי הקשיבה ועשה, אל-תאחר: למענך אלוהיי--כי-שמך נקרא, על-עירך ועל-עמך.

20 ועוד אני מדבר, ומתפלל, ומתוודה חטאתי, וחטאת עמי ישראל; ומפיל תחינתי, לפני יהוה אלוהיי--על, הר-קודש אלוהיי.

21 ועוד אני מדבר, בתפילה; והאיש גבריאל אשר ראיתי בחזון בתחילה, מועף ביעף, נוגע אליי, כעת מנחת-ערב.

22 ויבן, וידבר עימי; ויאמר--דנייאל, עתה יצאתי להשכילך בינה.

23 בתחילת תחנוניך יצא דבר, ואני באתי להגיד--כי חמודות, אתה; ובין, בדבר, והבן, במראה.

24 שבועים שבעים נחתך על-עמך ועל-עיר קודשך, לכלא הפשע ולהתם חטאת ולכפר עוון, ולהביא, צדק עולמים; ולחתום חזון ונביא, ולמשוח קודש קודשים.

25 ותדע ותשכל מן-מוצא דבר, להשיב ולבנות ירושלים עד-משיח נגיד--שבועים, שבעה; ושבועים שישים ושניים, תשוב ונבנתה רחוב וחרוץ, ובצוק, העיתים.

26 ואחרי השבועים שישים ושניים, ייכרת משיח ואין לו; והעיר והקודש ישחית עם נגיד הבא, וקיצו בשטף, ועד קץ מלחמה, נחרצת שוממות.

27 והגביר ברית לרבים, שבוע אחד; וחצי השבוע ישבית זבח ומנחה, ועל כנף שיקוצים משומם, ועד-כלה ונחרצה, תיתך על-שומם. {פ}

פַּרשָׁנוּת

דניאל ט' הוא פרק המדבר על תפילתו של דניאל הנביא לשיקום ירושלים ועם ישראל. בפרק זה דניאל מתאבל על חורבן ירושלים וגלות עם ישראל. הוא מתפלל לשיקום ירושלים ועם ישראל ולמחילה על חטאיהם. תפילתו של דניאל היא תפילתו רבת עוצמה, שכן הוא מכיר בחטאיו של עם ישראל ומתחנן לרחמי ה' ומחילה. הוא גם מודה בצדקת משפט ה', ומבקש את שיקום ירושלים ועם ישראל. תפילתו של דניאל היא תזכורת לחשיבות החזרה בתשובה ומחילה, ולכוחה של התפילה. הפרק מסתיים בכך שהמלאך גבריאל מתגלה לדניאל ואומר לו כי תפילתו נשמעה ושיקום ירושלים ועם ישראל יתרחש. זוהי תזכורת לכך שאלוהים שומע את תפילותינו ומשיב אותן בזמנו ובדרכו. בסך הכל, דניאל 9 הוא תזכורת רבת עוצמה לכוחה של התפילה ולחשיבות החזרה בתשובה וסליחה. זוהי תזכורת לכך שאלוהים שומע את תפילותינו ומשיב אותן בזמנו ובדרכו. זוהי תזכורת לכך שאלוהים רחום וסלחן, ושהוא ישיב אותנו אם נפנה אליו בתשובה.