נחמיה, 10

Name: נחמיה
Author: BiblePics
ISBN: Your ISBN Number

חתימה על אמנה לציות לחוק, לרבות מינוי מנהיגים לאכיפת החוק.

פסוקים

●

min

Bible version

1 ובכל-זאת, אנחנו כורתים אמנה וכותבים; ועל, החתום, שרינו לויינו, כוהנינו.

2 ועל, החתומים: נחמיה התרשתא בן-חכליה, וצדקייה.

3 שריה עזריה, ירמיה.

4 פשחור אמריה, מלכייה.

5 חטוש שבניה, מלוך.

6 חרים מרמות, עובדיה.

7 דנייאל גינתון, ברוך.

8 משולם אבייה, מיימין.

9 מעזיה בלגיי, שמעיה; אלה, הכוהנים. {ס}

10 והלויים: וישוע, בן-אזניה, בינוי, מבני חנדד קדמיאל.

11 ואחיהם--שבניה הודייה קליטא, פלאיה חנן.

12 מיכא רחוב, חשביה.

13 זכור שרביה, שבניה.

14 הודייה בני, בנינו. {ס}

15 ראשי, העם: פרעוש פחת מואב, עילם זתוא בני.

16 בוני עזגד, ביביי.

17 אדונייה בגוויי, עדין.

18 אטר חזקייה, עזור.

19 הודייה חשום, ביציי.

20 חריף ענתות, ניביי.

21 מגפיעש משולם, חזיר.

22 משיזבאל צדוק, ידוע.

23 פלטיה חנן, עניה.

24 הושע חנניה, חשוב.

25 הלוחש פלחא, שובק.

26 רחום חשבנה, מעשיה.

27 ואחייה חנן, ענן.

28 מלוך חרים, בענה.

29 ושאר העם הכוהנים הלויים השוערים המשוררים הנתינים, וכל-הנבדל מעמי הארצות אל-תורת האלוהים, נשיהם, בניהם ובנותיהם: כול, יודע מבין.

30 מחזיקים על-אחיהם, אדיריהם, ובאים באלה ובשבועה ללכת בתורת האלוהים, אשר ניתנה ביד משה עבד-האלוהים; ולשמור ולעשות, את-כל-מצוות יהוה אדונינו, ומשפטיו, וחוקיו.

31 ואשר לא-ניתן בנותינו, לעמי הארץ; ואת-בנותיהם, לא ניקח לבנינו.

32 ועמי הארץ המביאים את-המקחות וכל-שבר ביום השבת, למכור--לא-ניקח מהם בשבת, וביום קודש; וניטוש את-השנה השביעית, ומשא כל-יד.

33 והעמדנו עלינו מצוות, לתת עלינו שלישית השקל בשנה, לעבודת, בית אלוהינו.

34 ללחם המערכת ומנחת התמיד ולעולת התמיד השבתות החודשים למועדים, ולקודשים ולחטאות--לכפר, על-ישראל; וכול, מלאכת בית-אלוהינו. {ס}

35 והגורלות הפלנו על-קורבן העצים, הכוהנים הלויים והעם--להביא לבית אלוהינו לבית-אבותינו לעיתים מזומנים, שנה בשנה: לבער, על-מזבח יהוה אלוהינו, ככתוב, בתורה.

36 ולהביא את-ביכורי אדמתנו, וביכורי כל-פרי כל-עץ--שנה בשנה: לבית, יהוה.

37 ואת-בכורות בנינו ובהמתנו, ככתוב בתורה; ואת-בכורי בקרינו וצאננו, להביא לבית אלוהינו, לכוהנים, המשרתים בבית אלוהינו.

38 ואת-ראשית עריסותינו ותרומותינו ופרי כל-עץ תירוש ויצהר, נביא לכוהנים אל-לשכות בית-אלוהינו, ומעשר אדמתנו, ללויים; והם, הלויים, המעשרים, בכול ערי עבודתנו.

39 והיה הכוהן בן-אהרון עם-הלויים, בעשר הלויים; והלויים יעלו את-מעשר המעשר, לבית אלוהינו, אל-הלשכות, לבית האוצר.

40 כי אל-הלשכות יביאו בני-ישראל ובני הלוי, את-תרומת הדגן התירוש והיצהר, ושם כלי המקדש, והכוהנים המשרתים והשוערים והמשוררים; ולא נעזוב, את-בית אלוהינו.

פַּרשָׁנוּת

בנחמיה י', עם ישראל כורת ברית עם ה' לקיים את מצוותיו ולחיות על פי חוקיו. ברית זו נכרתת בתגובה להכרה של העם בחטאיו ובצורך שלו ברחמי אלוהים ובחסדיו. העם מתחייב לשמור את השבת, לתת עשירית מהכנסותיו לבית המקדש ולשמור את חוקי ה'. הם גם מסכימים להפריד את עצמם מהעמים הסובבים ולא להתחתן איתם. הברית נחתמת בשבועה חגיגית, והעם נזכר בהשלכות של הפרת הברית. הם מוזהרים שאם יפרו את הברית אלוהים יעניש אותם ויביא עליהם אסון. פרק זה הוא תזכורת לחשיבות הציות לפקודות ה'. זוהי תזכורת לכך שאלוהים הוא אל של צדק ורחמים, ושהוא יגמול למי שמציית לו ויענש את מי שלא מציית לו. זו גם תזכורת שעלינו להיות מוכנים להתחייב לאלוהים ולקיים אותה. עלינו להיות מוכנים להפריד את עצמנו מהעולם ולחיות על פי חוקי אלוהים.