Who was לבד in the Bible?
The story of לבד
in Hebrew: קליטה
קליטה הייתה דמות מקראית אשר ידועה בעיקר בהיותה בתו של אפרים ואחותה של שות'לה. היא נולדה בשבט אפרים, שהיה אחד משנים עשר שבטי ישראל. קליטה מוזכרת בתנ"ך בספר במדבר כ"ו:35-36. בקטע זה היא רשומה כאחת מבנותיו של אפרים ואחותה של שותלה. היא מוזכרת גם בספר יהושע טז, א-ד, שם היא רשומה כאחת מבנות אפרים שקיבלו נחלה בארץ כנען. קליטה אינה ידועה בהישגים או מעשים ספציפיים, אך היא זכורה כחלק מההיסטוריה של שנים עשר שבטי ישראל. היא זכורה גם כסמל לחשיבות המשפחה וחשיבותה של הירושה בתנ"ך. קליטה ידועה בעיקר בהיותה בתו של אפרים ואחותה של שותלה. היא זכורה כחלק מההיסטוריה של שנים עשר שבטי ישראל וכסמל לחשיבות המשפחה והירושה בתנ"ך.
לשוחח עם לבדהאם ידעת?
כמה פעמים לבד הוזכר בתנך?
לבד מופיע 3 פעמים בתנך.
קרא את הספר של לבד קרא את התנך
לבד האזכור הראשון בתנך הוא בספר של עזרא, פרקים 10, פָּסוּק 23.
What is the meaning of the name לבד?
The name "Kelita" has Hebrew origins and it is found in the Bible. It is associated with one of the individuals who returned from the Babylonian exile with Ezra. The name is thought to mean "dwarf" or "small" in Hebrew. While meanings of names can vary and evolve over time, this biblical association gives us a glimpse into its origins and traditional significance. As with many names, cultural and personal interpretations can also play a role in how the name is perceived today.
What is the origin of the name לבד?
Hebrew
שאלות נפוצות
קליטה הייתה דמות מקראית אשר ידועה בעיקר בהיותה בתו של אפרים ואחותה של שות'לה. היא נולדה בשבט אפרים, שהיה אחד משנים עשר שבטי ישראל. קליטה מוזכרת בתנ"ך בספר במדבר כ"ו:35-36. בקטע זה היא רשומה כאחת מבנותיו של אפרים ואחותה של שותלה. היא מוזכרת גם בספר יהושע טז, א-ד, שם היא רשומה כאחת מבנות אפרים שקיבלו נחלה בארץ כנען. קליטה אינה ידועה בהישגים או מעשים ספציפיים, אך היא זכורה כחלק מההיסטוריה של שנים עשר שבטי ישראל. היא זכורה גם כסמל לחשיבות המשפחה וחשיבותה של הירושה בתנ"ך. קליטה ידועה בעיקר בהיותה בתו של אפרים ואחותה של שותלה. היא זכורה כחלק מההיסטוריה של שנים עשר שבטי ישראל וכסמל לחשיבות המשפחה והירושה בתנ"ך.
לבד הוזכר 3 פעמים בתנך.
האזכור הראשון בתנך הוא בספר של Ezra, פרקים 10, פָּסוּק 23.
