שופטים 11

Name: שופטים
Author: BiblePics
ISBN: Your ISBN Number

יפתח, שופט, מציל את ישראל מהעמונים.

פסוקים

●

min

Bible version

1 ויפתח הגלעדי, היה גיבור חיל, והוא, בן-אישה זונה; ויולד גלעד, את-יפתח.

2 ותלד אשת-גלעד לו, בנים; ויגדלו בני-האישה ויגרשו את-יפתח, ויאמרו לו לא-תנחל בבית-אבינו--כי בן-אישה אחרת, אתה.

3 ויברח יפתח מפני אחיו, ויישב בארץ טוב; ויתלקטו אל-יפתח אנשים ריקים, וייצאו עימו. {פ}

4 ויהי, מימים; ויילחמו בני-עמון, עם-ישראל.

5 ויהי, כאשר-נלחמו בני-עמון עם-ישראל; וילכו זקני גלעד, לקחת את-יפתח מארץ טוב.

6 ויאמרו ליפתח--לכה, והיית לנו לקצין; ונילחמה, בבני עמון.

7 ויאמר יפתח, לזקני גלעד, הלוא אתם שנאתם אותי, ותגרשוני מבית אבי; ומדוע באתם אליי, עתה, כאשר, צר לכם.

8 ויאמרו זקני גלעד אל-יפתח, לכן עתה שבנו אליך, והלכת עימנו, ונלחמת בבני עמון; והיית לנו לראש, לכול יושבי גלעד.

9 ויאמר יפתח אל-זקני גלעד, אם-משיבים אתם אותי להילחם בבני עמון, ונתן יהוה אותם, לפניי--אנוכי, אהיה לכם לראש.

10 ויאמרו זקני-גלעד, אל-יפתח: יהוה, יהיה שומע בינותינו--אם-לא כדברך, כן נעשה.

11 וילך יפתח עם-זקני גלעד, וישימו העם אותו עליהם לראש ולקצין; וידבר יפתח את-כל-דבריו לפני יהוה, במצפה. {פ}

12 וישלח יפתח מלאכים, אל-מלך בני-עמון לאמור: מה-לי ולך, כי-באת אליי להילחם בארצי.

13 ויאמר מלך בני-עמון אל-מלאכי יפתח, כי-לקח ישראל את-ארצי בעלותו ממצריים, מארנון ועד-היבוק, ועד-הירדן; ועתה, השיבה אתהן בשלום.

14 ויוסף עוד, יפתח; וישלח, מלאכים, אל-מלך, בני עמון.

15 ויאמר לו, כה אמר יפתח: לא-לקח ישראל את-ארץ מואב, ואת-ארץ בני עמון.

16 כי, בעלותם ממצריים; וילך ישראל במדבר עד-ים-סוף, ויבוא קדשה.

17 וישלח ישראל מלאכים אל-מלך אדום לאמור אעברה-נא בארצך, ולא שמע מלך אדום, וגם אל-מלך מואב שלח, ולא אבה; ויישב ישראל, בקדש.

18 וילך במדבר, ויסב את-ארץ אדום ואת-ארץ מואב, ויבוא ממזרח-שמש לארץ מואב, ויחנון בעבר ארנון; ולא-באו בגבול מואב, כי ארנון גבול מואב.

19 וישלח ישראל מלאכים, אל-סיחון מלך-האמורי מלך חשבון; ויאמר לו ישראל, נעברה-נא בארצך עד-מקומי.

20 ולא-האמין סיחון את-ישראל, עבור בגבולו, ויאסוף סיחון את-כל-עמו, ויחנו ביהצה; ויילחם, עם-ישראל.

21 וייתן יהוה אלוהי-ישראל את-סיחון ואת-כל-עמו, ביד ישראל--ויכום; ויירש, ישראל, את כל-ארץ האמורי, יושב הארץ ההיא.

22 ויירשו, את כל-גבול האמורי--מארנון, ועד-היבוק, ומן-המדבר, ועד-הירדן.

23 ועתה יהוה אלוהי ישראל, הוריש את-האמורי, מפני, עמו ישראל; ואתה, תירשנו.

24 הלוא את אשר יורישך, כמוש אלוהיך--אותו תירש; ואת כל-אשר הוריש יהוה אלוהינו, מפנינו--אותו נירש.

25 ועתה, הטוב טוב אתה, מבלק בן-ציפור, מלך מואב: הרוב רב עם-ישראל, אם-נלחום נלחם בם.

26 בשבת ישראל בחשבון ובבנותיה ובערעור ובבנותיה, ובכל-הערים אשר על-ידי ארנון, שלוש מאות, שנה--ומדוע לא-הצלתם, בעת ההיא.

27 ואנוכי, לא-חטאתי לך, ואתה עושה איתי רעה, להילחם בי: ישפוט יהוה השופט, היום, בין בני ישראל, ובין בני עמון.

28 ולא שמע, מלך בני עמון, אל-דברי יפתח, אשר שלח אליו. {פ}

29 ותהי על-יפתח רוח יהוה, ויעבור את-הגלעד ואת-מנשה; ויעבור, את-מצפה גלעד, וממצפה גלעד, עבר בני עמון.

30 ויידר יפתח נדר ליהוה, ויאמר: אם-נתון תיתן את-בני עמון, בידי.

31 והיה היוצא, אשר ייצא מדלתי ביתי לקראתי, בשובי בשלום, מבני עמון--והיה, ליהוה, והעליתיהו, עולה. {פ}

32 ויעבור יפתח אל-בני עמון, להילחם בם; וייתנם יהוה, בידו.

33 ויכם מערוער ועד-בואכה מינית עשרים עיר, ועד אביל כרמים, מכה, גדולה מאוד; וייכנעו בני עמון, מפני בני ישראל. {פ}

34 ויבוא יפתח המצפה, אל-ביתו, והנה בתו יוצאת לקראתו, בתופים ובמחולות: ורק היא יחידה, אין-לו ממנו בן או-בת.

35 ויהי כראותו אותה ויקרע את-בגדיו, ויאמר אהה בתי הכרע הכרעתיני, ואת, היית בעוכריי; ואנוכי, פציתי פי אל-יהוה, ולא אוכל, לשוב.

36 ותאמר אליו, אבי פצית את-פיך אל-יהוה--עשה לי, כאשר יצא מפיך: אחרי אשר עשה לך יהוה נקמות, מאויביך--מבני עמון.

37 ותאמר, אל-אביה, ייעשה לי, הדבר הזה: הרפה ממני שניים חודשים, ואלכה וירדתי על-ההרים, ואבכה על-בתוליי, אנוכי וריעותיי.

38 ויאמר לכי, וישלח אותה שני חודשים; ותלך היא וריעותיה, ותבך על-בתוליה על-ההרים.

39 ויהי מקץ שניים חודשים, ותשב אל-אביה, ויעש לה, את-נדרו אשר נדר; והיא לא-ידעה איש, ותהי-חוק בישראל.

40 מימים ימימה, תלכנה בנות ישראל, לתנות, לבת-יפתח הגלעדי--ארבעת ימים, בשנה. {פ}

פַּרשָׁנוּת

שופטים 11 הוא פרק בברית הישנה של התנ"ך המספר את סיפורו של יפת, מנהיג אמיץ ואמיץ של בני ישראל. יפת היה אדם בעל אמונה ואומץ לב, והוא נבחר על ידי עם ישראל להנהיג אותם בקרב נגד בני עמון. יפת הצליח במשימתו, והוא הצליח להביס את בני עמון ולהשיב את הארץ שנלקחה מבני ישראל. הפרק מתחיל בכך שיפת נודר נדר לה', שאם ה' יעזור לו להביס את בני עמון, יקריב כקורבן את כל אשר יצא מביתו ראשון בשובו הביתה. למרבה הצער, כשיפת חזר הביתה, הדבר הראשון שיצא מביתו היה בתו. יפת היה הרוס, אבל הוא קיים את נדרו והקריב את בתו כקורבן. הפרק מסתיים בכך שבתו של יפת מקבלת את גורלה ומבקשת חודשיים להתאבל על בתוליה לפני שהוקרבה. מעשה זה של חוסר אנוכיות ונאמנות לאלוהים הוא עדות לאופיו של יפת ולמחויבותו לנדרו. בסך הכל, שופטים 11 הוא סיפור רב עוצמה של אמונה ואומץ. זוהי תזכורת לחשיבות של קיום הבטחותינו ולכוח האמונה באלוהים. סיפורו של יפת הוא דוגמה לאופן שבו אלוהים יכול להשתמש אפילו בנסיבות הקשות ביותר כדי להביא לרצונו.