בראשית, 8

Name: בראשית
Author: BiblePics
ISBN: Your ISBN Number

לְאַחֲרֵי אַרְבָּעִים הַיָּמִים שֶׁל הַגֶּשֶם, מֵתֵקּוּ הַמַּיִם וְהַתֵּבָה מְצוֹאָה מָנוֹחַ עַל הָהָר. הָאֱלֹהִים נָתַן הַבְטָחָה לְבִלְתִּי שְׁטוֹף אֶת הָאָרֶץ בְּעוֹד וְנָתַן אֶת הַקֶּשֶׁת כְּאוֹת לְבְרִיתוֹ.

פסוקים

●

min

Bible version

1 ויזכור אלוהים, את-נוח, ואת כל-החיה ואת-כל-הבהמה, אשר איתו בתיבה; ויעבר אלוהים רוח על-הארץ, וישוכו המים.

2 וייסכרו מעיינות תהום, וארובות השמיים; וייכלא הגשם, מן-השמיים.

3 וישובו המים מעל הארץ, הלוך ושוב; ויחסרו המים--מקצה, חמישים ומאת יום.

4 ותנח התיבה בחודש השביעי, בשבעה-עשר יום לחודש, על, הרי אררט.

5 והמים, היו הלוך וחסור, עד, החודש העשירי; בעשירי באחד לחודש, נראו ראשי ההרים.

6 ויהי, מקץ ארבעים יום; ויפתח נוח, את-חלון התיבה אשר עשה.

7 וישלח, את-העורב; וייצא יצוא ושוב, עד-יבושת המים מעל הארץ.

8 וישלח את-היונה, מאיתו--לראות הקלו המים, מעל פני האדמה.

9 ולא-מצאה היונה מנוח לכף-רגלה, ותשב אליו אל-התיבה--כי-מים, על-פני כל-הארץ; וישלח ידו וייקחהא, ויבא אותה אליו אל-התיבה.

10 ויחל עוד, שבעת ימים אחרים; ויוסף שלח את-היונה, מן-התיבה.

11 ותבוא אליו היונה לעת ערב, והנה עלה-זית טרף בפיה; ויידע נוח, כי-קלו המים מעל הארץ.

12 וייחל עוד, שבעת ימים אחרים; וישלח, את-היונה, ולא-יספה שוב-אליו, עוד.

13 ויהי באחת ושש-מאות שנה, בראשון באחד לחודש, חרבו המים, מעל הארץ; ויסר נוח, את-מכסה התיבה, וירא, והנה חרבו פני האדמה.

14 ובחודש, השני, בשבעה ועשרים יום, לחודש--יבשה, הארץ. {ס}

15 וידבר אלוהים, אל-נוח לאמור.

16 צא, מן-התיבה--אתה, ואשתך ובניך ונשי-בניך איתך.

17 כל-החיה אשר-איתך מכל-בשר, בעוף ובבהמה ובכל-הרמש הרומש על-הארץ--היצא איתך; ושרצו בארץ, ופרו ורבו על-הארץ.

18 וייצא-נוח; ובניו ואשתו ונשי-בניו, איתו.

19 כל-החיה, כל-הרמש וכל-העוף, כול, רומש על-הארץ--למשפחותיהם, יצאו מן-התיבה.

20 וייבן נוח מזבח, ליהוה; וייקח מכול הבהמה הטהורה, ומכול העוף הטהור, ויעל עולות, במזבח.

21 וירח יהוה, את-ריח הניחוח, ויאמר יהוה אל-ליבו לא-אוסיף לקלל עוד את-האדמה בעבור האדם, כי יצר לב האדם רע מנעוריו; ולא-אוסיף עוד להכות את-כל-חי, כאשר עשיתי.

22 עוד, כל-ימי הארץ: זרע וקציר וקור וחום וקיץ וחורף, ויום ולילה--לא ישבותו.

פַּרשָׁנוּת

בראשית ח' הוא פרק המדבר על נאמנותו ורחמיו של אלוהים. לאחר המבול הגדול, אלוהים זוכר את נח ומשפחתו ושולח רוח לייבש את המים. לאחר מכן הוא מצווה על הציפורים לעזוב את התיבה ואת המים לסגת. לאחר שהמים נסוגו, אלוהים כורת ברית עם נח וצאצאיו, ומבטיח לעולם לא להרוס שוב את הארץ במבול. זוהי תזכורת רבת עוצמה לנאמנותו וחסדו של אלוהים. הוא זוכר את עמו ומקיים את הבטחותיו. אלוהים גם מראה את רחמיו בפרק זה על ידי מתן קורבן לנוח ולמשפחתו. הוא מצווה עליהם להקריב לו קורבן, ובתגובה, אלוהים מבטיח לעולם לא לקלל שוב את האדמה בגלל חטאו של האדם. זוהי תזכורת יפה לרחמיו וחסדו של אלוהים. בפרק זה אנו רואים את נאמנותו וחסדו של אלוהים בפעולה. הוא זוכר את עמו ומקיים את הבטחותיו. הוא גם מראה את רחמיו בכך שהוא מעניק קורבן ומבטיח לעולם לא לקלל את האדמה שוב. זוהי תזכורת רבת עוצמה לאופיו של אלוהים ולאהבתו אלינו.