בראשית 26

Name: בראשית
Author: BiblePics
ISBN: Your ISBN Number

יִצְחָק מִתְּגוּרָר וְאוֹמֵר לָעָם שֶׁרִבְקָה הִיא אֲחוֹתוֹ, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה אֲבִיו אַבְרָהָם. הוּא נִעֵשׁ עָשִׁיר מְאֹד וְיֵשׁ לוֹ יְלָדִים עִם רִבְקָה.

פסוקים

●

min

Bible version

1 ויהי רעב, בארץ, מלבד הרעב הראשון, אשר היה בימי אברהם; וילך יצחק אל-אבימלך מלך-פלשתים, גררה.

2 ויירא אליו יהוה, ויאמר אל-תרד מצריימה: שכון בארץ, אשר אומר אליך.

3 גור בארץ הזאת, ואהיה עימך ואברכך: כי-לך ולזרעך, אתן את-כל-הארצות האל, והקימותי את-השבועה, אשר נשבעתי לאברהם אביך.

4 והרביתי את-זרעך, ככוכבי השמיים, ונתתי לזרעך, את כל-הארצות האל; והתברכו בזרעך, כול גויי הארץ.

5 עקב, אשר-שמע אברהם בקולי; וישמור, משמרתי, מצוותיי, חוקותיי ותורותיי.

6 ויישב יצחק, בגרר.

7 וישאלו אנשי המקום, לאשתו, ויאמר, אחותי היא: כי ירא, לאמור אשתי, פן-יהרגוני אנשי המקום על-רבקה, כי-טובת מראה היא.

8 ויהי, כי ארכו-לו שם הימים, וישקף אבימלך מלך פלשתים, בעד החלון; וירא, והנה יצחק מצחק, את, רבקה אשתו.

9 ויקרא אבימלך ליצחק, ויאמר אך הנה אשתך היא, ואיך אמרת, אחותי היא; ויאמר אליו, יצחק, כי אמרתי, פן-אמות עליה.

10 ויאמר אבימלך, מה-זאת עשית לנו; כמעט שכב אחד העם, את-אשתך, והבאת עלינו, אשם.

11 ויצו אבימלך, את-כל-העם לאמור: הנוגע באיש הזה, ובאשתו--מות יומת.

12 ויזרע יצחק בארץ ההיא, וימצא בשנה ההיא מאה שערים; ויברכהו, יהוה.

13 ויגדל, האיש; וילך הלוך וגדל, עד כי-גדל מאוד.

14 ויהי-לו מקנה-צאן ומקנה בקר, ועבודה רבה; ויקנאו אותו, פלשתים.

15 וכל-הבארות, אשר חפרו עבדי אביו, בימי, אברהם אביו--סיתמום פלשתים, וימלאום עפר.

16 ויאמר אבימלך, אל-יצחק: לך, מעימנו, כי-עצמת ממנו, מאוד.

17 וילך משם, יצחק; וייחן בנחל-גרר, ויישב שם.

18 וישב יצחק ויחפור את-בארות המים, אשר חפרו בימי אברהם אביו, ויסתמום פלשתים, אחרי מות אברהם; ויקרא להן, שמות, כשמות, אשר-קרא להן אביו.

19 ויחפרו עבדי-יצחק, בנחל; וימצאו-שם--באר, מים חיים.

20 ויריבו רועי גרר, עם-רועי יצחק לאמור--לנו המים; ויקרא שם-הבאר עשק, כי התעשקו עימו.

21 ויחפרו באר אחרת, ויריבו גם-עליה; ויקרא שמה, שטנה.

22 ויעתק משם, ויחפור באר אחרת, ולא רבו, עליה; ויקרא שמה, רחובות, ויאמר כי-עתה הרחיב יהוה לנו, ופרינו בארץ.

23 ויעל משם, באר שבע.

24 ויירא אליו יהוה, בלילה ההוא, ויאמר, אנוכי אלוהי אברהם אביך; אל-תירא, כי-איתך אנוכי, ובירכתיך והרביתי את-זרעך, בעבור אברהם עבדי.

25 וייבן שם מזבח, ויקרא בשם יהוה, ויט-שם, אוהלו; ויכרו-שם עבדי-יצחק, באר.

26 ואבימלך, הלך אליו מגרר; ואחוזת, מריעיהו, ופיכול, שר-צבאו.

27 ויאמר אליהם יצחק, מדוע באתם אליי; ואתם שנאתם אותי, ותשלחוני מאיתכם.

28 ויאמרו, ראה ראינו כי-היה יהוה עימך, ונאמר תהי נא אלה בינותינו, בינינו ובינך; ונכרתה ברית, עימך.

29 אם-תעשה עימנו רעה, כאשר לא נגענוך, וכאשר עשינו עימך רק-טוב, ונשלחך בשלום; אתה עתה, ברוך יהוה.

30 ויעש להם משתה, ויאכלו וישתו.

31 וישכימו בבוקר, ויישבעו איש לאחיו; וישלחם יצחק, וילכו מאיתו בשלום.

32 ויהי ביום ההוא, ויבואו עבדי יצחק, ויגידו לו, על-אודות הבאר אשר חפרו; ויאמרו לו, מצאנו מים.

33 ויקרא אותה, שבעה; על-כן שם-העיר באר שבע, עד היום הזה. {ס}

34 ויהי עשיו, בן-ארבעים שנה, וייקח אישה את-יהודית, בת-בארי החיתי--ואת-בשמת, בת-אילון החיתי.

35 ותהיינה, מורת רוח, ליצחק, ולרבקה. {ס}

פַּרשָׁנוּת

בראשית כ"ו הוא סיפורו של יצחק בן אברהם ומסעו לארץ הפלשתים. יצחק נשלח על ידי אלוהים לארץ הפלשתים כדי למנוע רעב בארץ כנען. בהגיעו לארץ הפלשתים נתקל יצחק בעוינות מצד הפלשתים. למרות זאת, יצחק ממשיך לשגשג בארץ ומתברך מה' בקציר רב. סיפורו של יצחק בבראשית כ"ו הוא תזכורת לכוחה של האמונה וההתמדה. למרות עוינות הפלשתים, יצחק ממשיך לבטוח באלוהים וזוכה ליבול רב. זוהי תזכורת לכך שאלוהים תמיד יספק את אלה הבוטחים בו. זה גם משמש כתזכורת לכך שאלוהים תמיד יגן על אלה שנאמנים לו. סיפורו של יצחק בבראשית כ"ו הוא גם תזכורת לחשיבות הציות. למרות עוינות הפלשתים, יצחק מציית לאלוהים וזוכה ליבול רב. זוהי תזכורת לכך שציות לאלוהים תמיד מתוגמל. זה גם משמש כתזכורת לכך שאלוהים תמיד יספק את אלה המצייתים לו. בסך הכל, סיפורו של יצחק בבראשית כ"ו הוא תזכורת לכוח האמונה, ההתמדה והציות. זוהי תזכורת לכך שאלוהים תמיד יספק את אלה הבוטחים בו ומצייתים לפקודותיו. זוהי תזכורת לכך שאלוהים תמיד יגן על אלה שנאמנים לו.