פינחס

פינחס היה דמות מקראית מהברית הישנה. הוא היה בנו של אלעזר הכהן הגדול של ישראל ונכדו של אהרן הכהן הגדול הראשון. היה לו אח בשם איתמר. פינחס ידוע בעיקר בזכות תפקידו בקרב בני ישראל נגד המדיינים. כאשר בני ישראל התפתו על ידי הנשים המדיניות, פינחס לקח חנית והרג איש ישראל ואישה מדינית שעסקו באי-מוסר מיני. מעשה קנאות זה נתפס כמעשה ישר ואלוהים גמל לפינחס בברית שלום. פינחס נודע גם בתפקידו במגפה שפקדה את בני ישראל. הוא זה שהתערב עם אלוהים למען העם והצליח לעצור את המגפה. פינחס נודע גם בתפקידו בחלוקת ארץ כנען בין שבטי ישראל. הוא זה שהטיל גורל כדי לקבוע את גבולות השבטים. פינחס זכור בנאמנותו לאלוהים ובנכונותו לפעול להגנה על עם ישראל. הוא דוגמה לנאמנות ואומץ לב מול מצוקה.

פינחס הוזכר 25 פעמים בתנך.

האזכור הראשון בתנך הוא בספר של Exodus, פרקים 6, פָּסוּק 25.