נחמיה, 12

Name: נחמיה
Author: BiblePics
ISBN: Your ISBN Number

חנוכת חומת ירושלים וחגיגת חג ההקדשה.

פסוקים

●

min

Bible version

1 ואלה הכוהנים והלויים, אשר עלו עם-זרובבל בן-שאלתיאל וישוע: שריה ירמיה, עזרא.

2 אמריה מלוך, חטוש.

3 שכניה רחום, מרמות.

4 עידוא גינתוי, אבייה.

5 מיימין מעדיה, בלגה.

6 שמעיה ויויריב, ידעיה.

7 סלו עמוק, חלקייה ידעיה; אלה ראשי הכוהנים ואחיהם, בימי ישוע. {פ}

8 והלויים, ישוע בינוי קדמיאל שרביה--יהודה מתניה: על-הויידות, הוא ואחיו.

9 ובקבוקיה ועוני אחיהם לנגדם, למשמרות.

10 וישוע, הוליד את-יויקים; ויויקים הוליד את-אלישיב, ואלישיב את-יוידע.

11 ויוידע הוליד את-יונתן, ויונתן הוליד את-ידוע.

12 ובימי, יויקים, היו כוהנים, ראשי האבות: לשריה מריה, לירמיה חנניה.

13 לעזרא משולם, לאמריה יהוחנן.

14 למליכו, יונתן, לשבניה, יוסף.

15 לחרים עדנא, למריות חלקיי.

16 לעידוא זכריה, לגינתון משולם.

17 לאבייה, זכרי; למנימין--למועדיה, פלטיי.

18 לבלגה שמוע, לשמעיה יהונתן.

19 וליויריב מתניי, לידעיה עוזי.

20 לסליי קליי, לעמוק עבר.

21 לחלקייה חשביה, לידעיה נתנאל.

22 הלויים בימי אלישיב יוידע ויוחנן, וידוע--כתובים, ראשי אבות; והכוהנים, על-מלכות דריווש הפרסי. {פ}

23 בני לוי, ראשי האבות, כתובים, על-ספר דברי הימים--ועד-ימי, יוחנן בן-אלישיב.

24 וראשי הלויים חשביה שרביה וישוע בן-קדמיאל, ואחיהם לנגדם, להלל להודות, במצות דויד איש-האלוהים--משמר, לעומת משמר.

25 מתניה ובקבוקיה עובדיה משולם, טלמון עקוב--שומרים שוערים משמר, באסופי השערים.

26 אלה, בימי יויקים בן-ישוע בן-יוצדק, ובימי נחמיה הפחה, ועזרא הכוהן הסופר. {פ}

27 ובחנוכת חומת ירושלים, ביקשו את-הלויים מכל-מקומותם, להביאם, לירושלים--לעשות חנוכה ושמחה ובתודות ובשיר, מצלתיים נבלים ובכינורות.

28 וייאספו, בני המשוררים, ומן-הכיכר סביבות ירושלים, ומן-חצרי נטופתי.

29 ומבית, הגלגל, ומשדות גבע, ועזמוות: כי חצרים, בנו להם המשוררים, סביבות, ירושלים.

30 וייטהרו, הכוהנים והלויים; ויטהרו, את-העם, ואת-השערים, ואת-החומה.

31 ואעלה את-שרי יהודה, מעל לחומה; ואעמידה שתי תודות גדולות ותהלוכות לימין, מעל לחומה, לשער, האשפות.

32 וילך אחריהם הושעיה, וחצי שרי יהודה.

33 ועזריה עזרא, ומשולם.

34 יהודה, ובנימין, ושמעיה, וירמיה. {ס}

35 ומבני הכוהנים, בחצוצרות--זכריה בן-יונתן בן-שמעיה, בן-מתניה בן-מיכיה, בן-זכור, בן-אסף.

36 ואחיו שמעיה ועזראל מילליי גילליי מעיי נתנאל ויהודה, חנני, בכלי-שיר דויד, איש האלוהים; ועזרא הסופר, לפניהם.

37 ועל שער העין ונגדם, עלו על-מעלות עיר דויד, במעלה, לחומה: מעל לבית דויד, ועד שער המים מזרח.

38 והתודה השנית ההולכת למול, ואני אחריה; וחצי העם מעל להחומה, מעל למגדל התנורים, ועד, החומה הרחבה.

39 ומעל לשער-אפריים ועל-שער הישנה ועל-שער הדגים, ומגדל חננאל ומגדל המאה, ועד, שער הצאן; ועמדו, בשער המטרה.

40 ותעמודנה שתי התודות, בבית האלוהים; ואני, וחצי הסגנים עימי.

41 והכוהנים אליקים מעשיה מנימין מיכיה אליועיניי, זכריה חנניה--בחצוצרות.

42 ומעשיה ושמעיה ואלעזר ועוזי, ויהוחנן ומלכייה--ועילם ועזר; וישמיעו, המשוררים, ויזרחיה, הפקיד.

43 ויזבחו ביום-ההוא זבחים גדולים וישמחו, כי האלוהים שימחם שמחה גדולה, וגם הנשים והילדים, שמחו; ותישמע שמחת ירושלים, מרחוק.

44 וייפקדו ביום ההוא אנשים על-הנשכות, לאוצרות לתרומות לראשית ולמעשרות--לכנוס בהם לשדי הערים מנאות התורה, לכוהנים וללויים: כי שמחת יהודה, על-הכוהנים ועל-הלויים העומדים.

45 וישמרו משמרת אלוהיהם, ומשמרת הטוהרה, והמשוררים, והשוערים--כמצות דויד, שלמה בנו.

46 כי-בימי דויד ואסף, מקדם--ראשי, המשוררים, ושיר-תהילה והודות, לאלוהים.

47 וכל-ישראל בימי זרובבל ובימי נחמיה, נותנים מניות המשוררים והשוערים--דבר-יום ביומו; ומקדישים, ללויים, והלויים, מקדישים לבני אהרון. {פ}

פַּרשָׁנוּת

בנחמיה יב, אנו רואים את עם ישראל מתכנס לחגוג את חנוכת חומת ירושלים. נחמיה סייע בהובלת העם בבניית החומה מחדש, ועכשיו הם מתכנסים כדי להודות לאלוהים על הפרנסה והגנתו. הפרק מתחיל ברשימה של הכוהנים והלויים שנוכחים בהקדשה. זה משמעותי כי זה מראה שהאנשים לוקחים את אמונתם ברצינות ומוכנים לשים את מבטחו באלוהים. זה גם מראה שהעם מאוחד באמונתו ומוכן להתכנס כדי לחגוג. בהמשך הפרק מתאר את התהלוכה שהתקיימה במסגרת ההקדשה. האנשים שרו והיללו את אלוהים כשהם צועדים סביב החומה. זוהי תזכורת רבת עוצמה לחשיבות של הלל לאלוהים ולהודות לו על כל מה שהוא עשה. הפרק מסתיים בתזכורת לחשיבות הציות לפקודות ה'. נחמיה מזכיר לעם שעליהם לקדש את יום השבת ולציית לכל חוקי ה'. זו תזכורת לנו היום שעלינו לשאוף גם לציית לפקודות ה' ולשים בו מבטחנו. בסך הכל, נחמיה 12 הוא תזכורת רבת עוצמה לחשיבות השבחת אלוהים וציות לפקודותיו. זוהי תזכורת שעלינו לשים בו את מבטחנו ולהיות מוכנים להתכנס כדי לחגוג את הספקתו והגנתו.