שופטים, 7

Name: שופטים
Author: BiblePics
ISBN: Your ISBN Number

גדעון מנצח את המדינים בצבא קטן.

פסוקים

●

min

Bible version

1 וישכם ירובעל הוא גדעון, וכל-העם אשר איתו, ויחנו, על-עין חרוד; ומחנה מדיין היה-לו מצפון, מגבעת המורה בעמק. {ס}

2 ויאמר יהוה, אל-גדעון, רב העם אשר איתך, מתיתי את-מדיין בידם: פן-יתפאר עליי ישראל לאמור, ידי הושיעה לי.

3 ועתה, קרא נא באוזני העם לאמור, מי-ירא וחרד, ישוב ויצפור מהר הגלעד; וישב מן-העם, עשרים ושניים אלף, ועשרת אלפים, נשארו. {ס}

4 ויאמר יהוה אל-גדעון, עוד העם רב, הורד אותם אל-המים, ואצרפנו לך שם; והיה אשר אומר אליך זה ילך איתך, הוא ילך איתך, וכול אשר-אומר אליך זה לא-ילך עימך, הוא לא ילך.

5 ויורד את-העם, אל-המים; ויאמר יהוה אל-גדעון, כול אשר-ילוק בלשונו מן-המים כאשר ילוק הכלב תציג אותו לבד, וכול אשר-יכרע על-ברכיו, לשתות.

6 ויהי, מספר המלקקים בידם אל-פיהם--שלוש מאות, איש; וכול יתר העם, כרעו על-ברכיהם לשתות מים. {ס}

7 ויאמר יהוה אל-גדעון, בשלוש מאות האיש המלקקים אושיע אתכם, ונתתי את-מדיין, בידך; וכל-העם--ילכו, איש למקומו.

8 ויקחו את-צידה העם בידם ואת שופרותיהם, ואת כל-איש ישראל שילח איש לאוהליו, ובשלוש-מאות האיש, החזיק; ומחנה מדיין, היה לו מתחת בעמק. {פ}

9 ויהי, בלילה ההוא, ויאמר אליו יהוה, קום רד במחנה: כי נתתיו, בידך.

10 ואם-ירא אתה, לרדת--רד אתה ופורה נערך, אל-המחנה.

11 ושמעת, מה-ידברו, ואחר תחזקנה ידיך, וירדת במחנה; ויירד הוא ופורה נערו, אל-קצה החמושים אשר במחנה.

12 ומדיין ועמלק וכל-בני-קדם נופלים בעמק, כארבה לרוב; ולגמליהם אין מספר, כחול שעל-שפת הים לרוב.

13 ויבוא גדעון--והנה-איש, מספר לריעהו חלום; ויאמר הנה חלום חלמתי, והנה צליל לחם שעורים מתהפך במחנה מדיין, ויבוא עד-האוהל ויכהו וייפול ויהפכהו למעלה, ונפל האוהל.

14 ויען ריעהו ויאמר, אין זאת, בלתי אם-חרב גדעון בן-יואש, איש ישראל: נתן האלוהים בידו, את-מדיין ואת-כל-המחנה. {פ}

15 ויהי כשמוע גדעון את-מספר החלום, ואת-שברו--וישתחו; וישב, אל-מחנה ישראל, ויאמר קומו, כי-נתן יהוה בידכם את-מחנה מדיין.

16 ויחץ את-שלוש-מאות האיש, שלושה ראשים; וייתן שופרות ביד-כולם וכדים ריקים, ולפידים בתוך הכדים.

17 ויאמר אליהם, ממני תראו וכן תעשו; והנה אנוכי בא בקצה המחנה, והיה כאשר-אעשה כן תעשון.

18 ותקעתי, בשופר--אנוכי, וכל-אשר איתי; ותקעתם בשופרות גם-אתם, סביבות כל-המחנה, ואמרתם, ליהוה ולגדעון. {פ}

19 ויבוא גדעון ומאה-איש אשר-איתו בקצה המחנה, ראש האשמורת התיכונה--אך הקם הקימו, את-השומרים; ויתקעו, בשופרות, ונפוץ הכדים, אשר בידם.

20 ויתקעו שלושת הראשים בשופרות, וישברו הכדים, ויחזיקו ביד-שמאלם בלפידים, וביד-ימינם השופרות לתקוע; ויקראו, חרב ליהוה ולגדעון.

21 ויעמדו איש תחתיו, סביב למחנה; וירץ כל-המחנה ויריעו, וינוסו.

22 ויתקעו, שלוש-מאות השופרות, וישם יהוה את חרב איש בריעהו, ובכל-המחנה; וינס המחנה עד-בית השיטה, צררתה--עד שפת-אביל מחולה, על-טבת.

23 וייצעק איש-ישראל מנפתלי ומן-אשר, ומן-כל-מנשה; וירדפו, אחרי מדיין.

24 ומלאכים שלח גדעון בכל-הר אפריים לאמור, רדו לקראת מדיין ולכדו להם את-המים, עד בית ברה, ואת-הירדן; וייצעק כל-איש אפריים, וילכדו את-המים, עד בית ברה, ואת-הירדן.

25 וילכדו שני-שרי מדיין את-עורב ואת-זאב, ויהרגו את-עורב בצור-עורב ואת-זאב הרגו ביקב-זאב, וירדפו, אל-מדיין; וראש-עורב וזאב--הביאו אל-גדעון, מעבר לירדן.

פַּרשָׁנוּת

בשופטים פרק ז' אנו רואים את סיפורו של גדעון וצבאו המונה 300 איש. גדעון הוא מנהיג בני ישראל, ואלוהים בחר בו להנהיג את העם נגד המדיינים. גדעון מהסס לקבל את המשימה, אך אלוהים מעודד אותו לבטוח בו ולצאת באומץ. גדעון אוסף אז צבא של 32,000 איש, אבל אלוהים אומר לו שזה יותר מדי. הוא מורה לגדעון לצמצם את המספר ל-300, וגדעון מציית. עם הצבא הקטן הזה, גדעון מסוגל להביס את המדיינים ולהציל את בני ישראל מידי מדכאיהם. הסיפור הזה הוא תזכורת לכוחה של אמונה וצייתנות. גדעון היה מוכן לבטוח באלוהים ולמלא אחר הוראותיו, גם כשהדבר נראה בלתי אפשרי. זה לקח שכולנו יכולים ללמוד ממנו. עלינו להאמין באלוהים ולסמוך על כך שהוא יספק לנו, גם כשהסיכויים נראים בלתי עבירים.