ירמיהו, 39

Name: ירמיהו
Author: Author's Name
ISBN: Your ISBN Number

בירמיהו פרק 39, כוחות בבל כובשים את ירושלים ושורפים את בית המקדש. המלך צדקיהו מנסה לברוח אך נתפס ומובא לפני המלך נבוכדנצר. נבוכדנצר מצווה להוציא להורג את בניו של צדקיהו לפניו בטרם עיוור אותו ולקח אותו לבבל יחד עם שבויים רבים אחרים.

פסוקים

●

min

Bible version

1 בשנה התשיעית לצדקייהו מלך-יהודה בחודש העשירי, בא נבוכדראצר מלך-בבל וכל-חילו אל-ירושלים, ויצורו, עליה.

2 בעשתי-עשרה שנה לצדקייהו, בחודש הרביעי בתשעה לחודש, הובקעה, העיר.

3 ויבואו, כול שרי מלך-בבל, ויישבו, בשער התווך--נרגל שראצר סמגר-נבו שר-סכים רב-סריס, נרגל שראצר רב-מג, וכל-שארית, שרי מלך בבל.

4 ויהי כאשר ראם צדקייהו מלך-יהודה וכול אנשי המלחמה, ויברחו וייצאו לילה מן-העיר דרך גן המלך, בשער, בין החומותיים; וייצא, דרך הערבה.

5 וירדפו חיל-כשדים אחריהם, וישיגו את-צדקייהו בערבות ירחו, ויקחו אותו ויעלוהו אל-נבוכדראצר מלך-בבל רבלתה, בארץ חמת; וידבר איתו, משפטים.

6 וישחט מלך בבל את-בני צדקייהו, ברבלה--לעיניו; ואת כל-חורי יהודה, שחט מלך בבל.

7 ואת-עיני צדקייהו, עיוור; ויאסרהו, בנחושתיים, לביא אותו, בבלה.

8 ואת-בית המלך ואת-בית העם, שרפו הכשדים באש; ואת-חומות ירושלים, נתצו.

9 ואת יתר העם הנשארים בעיר, ואת-הנופלים אשר נפלו עליו, ואת יתר העם, הנשארים--הגלה נבוזראדן רב-טבחים, בבל.

10 ומן-העם הדלים, אשר אין-להם מאומה, השאיר נבוזראדן רב-טבחים, בארץ יהודה; וייתן להם כרמים ויגבים, ביום ההוא.

11 ויצו נבוכדראצר מלך-בבל, על-ירמיהו, ביד נבוזראדן רב-טבחים, לאמור.

12 קחנו, ועיניך שים עליו, ואל-תעש לו, מאומה רע: כי, כאשר ידבר אליך--כן, עשה עימו.

13 וישלח נבוזראדן רב-טבחים, ונבושזבן רב-סריס, ונרגל שראצר, רב-מג--וכול, רבי מלך-בבל.

14 וישלחו ויקחו את-ירמיהו מחצר המטרה, וייתנו אותו אל-גדליהו בן-אחיקם בן-שפן, להוציאהו, אל-הבית; ויישב, בתוך העם. {ס}

15 ואל-ירמיהו, היה דבר-יהוה, בהיותו עצור, בחצר המטרה לאמור.

16 הלוך ואמרת לעבד-מלך הכושי לאמור, כה-אמר יהוה צבאות אלוהי ישראל, הנני מביא את-דבריי אל-העיר הזאת לרעה, ולא לטובה; והיו לפניך, ביום ההוא.

17 והצלתיך ביום-ההוא, נאום-יהוה; ולא תינתן ביד האנשים, אשר-אתה יגור מפניהם.

18 כי מלט אמלטך, ובחרב לא תיפול; והייתה לך נפשך לשלל, כי-בטחת בי נאום-יהוה. {פ}

פַּרשָׁנוּת

נפילת ירושלים וחורבן בית המקדש היו אירוע הרסני עבור בני ישראל. זה סימן את סוף עצמאותם ואת תחילת גלותם. ירמיהו הזהיר אותם מהתוצאה הזו במשך שנים, אבל הם סירבו להקשיב. עם זאת, למרות חוסר הציות שלהם, עדיין יש תקווה. אלוהים מבטיח להחזירם ולשקם אותם בעתיד, ותקווה זו היא נושא שקיים בכל ספר ירמיהו. כאשר אנו קוראים פרק זה, אנו נזכרים בהשלכות של אי ציות ובחשיבות הפנייה לאלוהים בתשובה.