ירמיהו, 25

Name: ירמיהו
Author: Author's Name
ISBN: Your ISBN Number

בירמיהו כ"ה, אלוהים פוסק משפט על יהודה והעמים הסובבים על חטאיהם ובגידתם. ירמיהו מקבל הוראה להכריז מסר של שיפוט ולקרוא בתשובה, להזהיר מפני חורבן וגלות קרובים. אלוהים יעניש את העמים הללו על עבודת האלילים והאלימות שלהם, תוך שימוש בבבל ככלי השיפוט שלו.

פסוקים

●

min

Bible version

1 הדבר אשר-היה על-ירמיהו, על-כל-עם יהודה, בשנה הרביעית, ליהויקים בן-יאשייהו מלך יהודה: היא, השנה הראשונית, לנבוכדראצר, מלך בבל.

2 אשר דיבר ירמיהו הנביא, על-כל-עם יהודה, ואל כל-יושבי ירושלים, לאמור.

3 מן-שלוש עשרה שנה ליאשייהו בן-אמון מלך יהודה ועד היום הזה, זה שלוש ועשרים שנה, היה דבר-יהוה, אליי; ואדבר אליכם אשכם ודבר, ולא שמעתם.

4 ושלח יהוה אליכם את-כל-עבדיו הנביאים, השכם ושלוח--ולא שמעתם; ולא-הטיתם את-אוזנכם, לשמוע.

5 לאמור, שובו-נא איש מדרכו הרעה ומרוע מעלליכם, ושבו על-האדמה, אשר נתן יהוה לכם ולאבותיכם--למן-עולם, ועד-עולם.

6 ואל-תלכו, אחרי אלוהים אחרים, לעובדם, ולהשתחוות להם; ולא-תכעיסו אותי במעשה ידיכם, ולא ארע לכם.

7 ולא-שמעתם אליי, נאום-יהוה, למען הכעיסני במעשה ידיכם, לרע לכם. {פ}

8 לכן, כה אמר יהוה צבאות: יען, אשר לא-שמעתם את-דבריי.

9 הנני שולח ולקחתי את-כל-משפחות צפון נאום-יהוה, ואל-נבוכדראצר מלך-בבל עבדי, והביאותים על-הארץ הזאת ועל-יושביה, ועל כל-הגויים האלה סביב; והחרמתים--ושמתים לשמה ולשריקה, ולחורבות עולם.

10 והאבדתי מהם, קול ששון וקול שמחה, קול חתן, וקול כלה--קול ריחיים, ואור נר.

11 והייתה כל-הארץ הזאת, לחורבה לשמה; ועבדו הגויים האלה, את-מלך בבל--שבעים שנה.

12 והיה כמלאות שבעים שנה אפקוד על-מלך-בבל ועל-הגוי ההוא נאום-יהוה, את-עוונם--ועל-ארץ כשדים; ושמתי אותו, לשממות עולם.

13 והבאתי על-הארץ ההיא, את-כל-דבריי אשר-דיברתי עליה--את כל-הכתוב בספר הזה, אשר-ניבא ירמיהו על-כל-הגויים.

14 כי עבדו-בם גם-המה גויים רבים, ומלכים גדולים; ושילמתי להם כפועלם, וכמעשה ידיהם. {פ}

15 כי כה אמר יהוה אלוהי ישראל, אליי, קח את-כוס היין החמה הזאת, מידי; והשקית אותו את-כל-הגויים, אשר אנוכי שולח אותך אליהם.

16 ושתו, והתגועשו והתהוללו, מפני החרב, אשר אנוכי שולח בינותם.

17 ואקח את-הכוס, מיד יהוה; ואשקה, את-כל-הגויים, אשר-שלחני יהוה, אליהם.

18 את-ירושלים ואת-ערי יהודה, ואת-מלכיה את-שריה: לתת אותם לחורבה לשמה, לשריקה ולקללה--כיום הזה.

19 את-פרעה מלך-מצריים ואת-עבדיו ואת-שריו, ואת-כל-עמו.

20 ואת, כל-הערב, ואת, כל-מלכי ארץ העוץ; ואת, כל-מלכי ארץ פלשתים, ואת-אשקלון ואת-עזה ואת-עקרון, ואת שארית אשדוד.

21 את-אדום ואת-מואב, ואת-בני עמון.

22 ואת, כל-מלכי-צור, ואת, כל-מלכי צידון; ואת מלכי האי, אשר בעבר הים.

23 ואת-דדן ואת-תימא ואת-בוז, ואת כל-קצוצי פיאה.

24 ואת, כל-מלכי ערב; ואת כל-מלכי הערב, השוכנים במדבר.

25 ואת כל-מלכי זמרי, ואת כל-מלכי עילם, ואת, כל-מלכי מדיי.

26 ואת כל-מלכי הצפון, הקרובים והרחוקים איש אל-אחיו, ואת כל-הממלכות הארץ, אשר על-פני האדמה; ומלך ששך, ישתה אחריהם.

27 ואמרת אליהם {פ} כה-אמר יהוה צבאות אלוהי ישראל, שתו ושכרו וקיו, ונפלו, ולא תקומו--מפני החרב, אשר אנוכי שולח ביניכם.

28 והיה, כי ימאנו לקחת-הכוס מידך--לשתות; ואמרת אליהם, כה אמר יהוה צבאות--שתה תשתו.

29 כי הנה בעיר אשר נקרא-שמי עליה, אנוכי מחל להרע, ואתם, הינקה תינקו: לא תינקו--כי חרב אני קורא על-כל-יושבי הארץ, נאום יהוה צבאות.

30 ואתה תינבא אליהם, את כל-הדברים האלה; ואמרת אליהם, יהוה ממרום ישאג וממעון קודשו ייתן קולו--שאוג ישאג על-נווהו, הידד כדורכים יענה אל כל-יושבי הארץ.

31 בא שאון, עד-קצה הארץ--כי ריב ליהוה בגויים, נשפט הוא לכל-בשר: הרשעים נתנם לחרב, נאום-יהוה. {ס}

32 כה אמר יהוה צבאות, הנה רעה יוצאת מגוי אל-גוי; וסער גדול, ייעור מירכתי-ארץ.

33 והיו חללי יהוה, ביום ההוא, מקצה הארץ, ועד-קצה הארץ: לא ייספדו, ולא ייאספו ולא ייקברו--לדומן על-פני האדמה, יהיו.

34 הילילו הרועים וזעקו, והתפלשו אדירי הצאן--כי-מלאו ימיכם, לטבוח; ותפוצותיכם, ונפלתם ככלי חמדה.

35 ואבד מנוס, מן-הרועים, ופליטה, מאדירי הצאן.

36 קול צעקת הרועים, ויללת אדירי הצאן--כי-שודד יהוה, את-מרעיתם.

37 ונדמו, נאות השלום, מפני, חרון אף-יהוה.

38 עזב ככפיר, סוכו--כי-הייתה ארצם, לשמה, מפני חרון היונה, ומפני חרון אפו. {פ}

פַּרשָׁנוּת

פרק זה ממחיש את צדקתו וריבונותו של אלוהים, כמו גם את רחמיו ורצונו בתשובה. למרות המרד והאי-ציות של האנשים, אלוהים עדיין מציע את ההזדמנות לסליחה ושיקום אם הם יפנו מדרכיהם החוטאות. מסר זה רלוונטי גם היום, כאשר אנו רואים את ההשלכות של החטא והצורך בתשובה בחיינו ובחברה שלנו. זה גם מזכיר לנו את ניצחונו האולטימטיבי של אלוהים על כל העמים והמעצמות, ואת חשיבות הכניעה לרצונו.