בראשית, 48

Name: בראשית
Author: Author's Name
ISBN: Your ISBN Number

יַעֲקֹב מְבָרֵךְ אֶת שְׁנֵי בְּנֵי יוֹסֵף, אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה.

פסוקים

●

min

Bible version

1 ויהי, אחרי הדברים האלה, ויאמר ליוסף, הנה אביך חולה; וייקח את-שני בניו, עימו--את-מנשה, ואת-אפריים.

2 ויגד ליעקוב--ויאמר, הנה בנך יוסף בא אליך; ויתחזק, ישראל, ויישב, על-המיטה.

3 ויאמר יעקוב אל-יוסף, אל שדיי נראה-אליי בלוז בארץ כנען; ויברך, אותי.

4 ויאמר אליי, הנני מפרך והרביתיך, ונתתיך, לקהל עמים; ונתתי את-הארץ הזאת, לזרעך אחריך--אחוזת עולם.

5 ועתה שני-בניך הנולדים לך בארץ מצריים, עד-בואי אליך מצריימה--לי-הם: אפריים, ומנשה--כראובן ושמעון, יהיו-לי.

6 ומולדתך אשר-הולדת אחריהם, לך יהיו; על שם אחיהם ייקראו, בנחלתם.

7 ואני בבואי מפדן, מתה עליי רחל בארץ כנען בדרך, בעוד כברת-ארץ, לבוא אפרתה; ואקברהא שם בדרך אפרת, היא בית לחם.

8 וירא ישראל, את-בני יוסף; ויאמר, מי-אלה.

9 ויאמר יוסף, אל-אביו, בניי הם, אשר-נתן-לי אלוהים בזה; ויאמר, קחם-נא אליי ואברכם.

10 ועיני ישראל כבדו מזוקן, לא יוכל לראות; ויגש אותם אליו, ויישק להם ויחבק להם.

11 ויאמר ישראל אל-יוסף, ראה פניך לא פיללתי; והנה הראה אותי אלוהים, גם את-זרעך.

12 ויוצא יוסף אותם, מעם ברכיו; וישתחו לאפיו, ארצה.

13 וייקח יוסף, את-שניהם--את-אפריים בימינו משמאל ישראל, ואת-מנשה בשמאלו מימין ישראל; ויגש, אליו.

14 וישלח ישראל את-ימינו וישת על-ראש אפריים, והוא הצעיר, ואת-שמאלו, על-ראש מנשה: שיכל, את-ידיו, כי מנשה, הבכור.

15 ויברך את-יוסף, ויאמר: האלוהים אשר התהלכו אבותיי לפניו, אברהם ויצחק--האלוהים הרועה אותי, מעודי עד-היום הזה.

16 המלאך הגואל אותי מכל-רע, יברך את-הנערים, וייקרא בהם שמי, ושם אבותיי אברהם ויצחק; וידגו לרוב, בקרב הארץ.

17 וירא יוסף, כי-ישית אביו יד-ימינו על-ראש אפריים--ויירע בעיניו; ויתמוך יד-אביו, להסיר אותה מעל ראש-אפריים--על-ראש מנשה.

18 ויאמר יוסף אל-אביו, לא-כן אבי: כי-זה הבכור, שים ימינך על-ראשו.

19 וימאן אביו, ויאמר ידעתי בני ידעתי--גם-הוא יהיה-לעם, וגם-הוא יגדל; ואולם, אחיו הקטון יגדל ממנו, וזרעו, יהיה מלוא-הגויים.

20 ויברכם ביום ההוא, לאמור, בך יברך ישראל לאמור, ישימך אלוהים כאפריים וכמנשה; וישם את-אפריים, לפני מנשה.

21 ויאמר ישראל אל-יוסף, הנה אנוכי מת; והיה אלוהים, עימכם, והשיב אתכם, אל-ארץ אבותיכם.

22 ואני נתתי לך, שכם אחד--על-אחיך: אשר לקחתי מיד האמורי, בחרבי ובקשתי. {פ}

פַּרשָׁנוּת

בראשית ל"ח הוא פרק המתמקד בברכת בני יעקב, אפרים ומנשה. זהו המשך לסיפור חייו של יעקב, שהחל בבראשית כ"ה. בפרק זה יעקב על ערש דווי ומברך את שני נכדיו, אפרים ומנשה, שהם בני יוסף. יעקב מודע לכך שמותו קרוב והוא רוצה להבטיח שנכדיו יתברכו לפני שהוא נפטר. יעקב מתחיל ומברך את אפרים, הצעיר מבין השניים, ומעניק לו ברכה גדולה יותר מנשה. זהו היפוך של ברכת הבכור המסורתית, שהיתה ניתנת למנשה. יעקב מסביר שזה בגלל שאפרים יהפוך לעם גדול, ואילו מנשה יהפוך לשבט יחיד. יעקב מברך את שני נכדיו ונותן להם חלק מהאדמה שהובטחה לו. הפרק מסתיים במותו של יעקב וקבורתו במערת המכפלה. זהו סיום ראוי לסיפור חייו של יעקב, שכן הוא הצליח לברך את נכדיו ולהבטיח להם מקום בארץ המובטחת. פרק זה הוא תזכורת לחשיבות העברת הברכות לדורות הבאים ולכוחן של הבטחות ה'.