בראשית, 31

Name: בראשית
Author: Author's Name
ISBN: Your ISBN Number

יעקב בורח מלבן עם משפחתו ורכושו. לבן רודף אחריו אבל הם כורתים ברית ונפרדים כידידים.

פסוקים

●

min

Bible version

1 וישמע, את-דברי בני-לבן לאמור, לקח יעקוב, את כל-אשר לאבינו; ומאשר לאבינו--עשה, את כל-הכבוד הזה.

2 וירא יעקוב, את-פני לבן; והנה איננו עימו, כתמול שלשום.

3 ויאמר יהוה אל-יעקוב, שוב אל-ארץ אבותיך ולמולדתך; ואהיה, עימך.

4 וישלח יעקוב, ויקרא לרחל וללאה, השדה, אל-צאנו.

5 ויאמר להן, רואה אנוכי את-פני אביכן, כי-איננו אליי, כתמול שלשום; ואלוהי אבי, היה עימדי.

6 ואתנה, ידעתן: כי, בכל-כוחי, עבדתי, את-אביכן.

7 ואביכן התל בי, והחליף את-משכורתי עשרת מונים; ולא-נתנו אלוהים, להרע עימדי.

8 אם-כה יאמר, נקודים יהיה שכרך--וילדו כל-הצאן, נקודים; ואם-כה יאמר, עקודים יהיה שכרך--וילדו כל-הצאן, עקודים.

9 ויצל אלוהים את-מקנה אביכם, וייתן-לי.

10 ויהי, בעת יחם הצאן, ואשא עיניי וארא, בחלום; והנה העתודים העולים על-הצאן, עקודים נקודים וברודים.

11 ויאמר אליי מלאך האלוהים, בחלום--יעקוב; ואומר, הנני.

12 ויאמר, שא-נא עיניך וראה כל-העתודים העולים על-הצאן, עקודים נקודים, וברודים: כי ראיתי, את כל-אשר לבן עושה לך.

13 אנוכי האל, בית-אל, אשר משחת שם מצבה, אשר נדרת לי שם נדר; עתה, קום צא מן-הארץ הזאת, ושוב, אל-ארץ מולדתך.

14 ותען רחל ולאה, ותאמרנה לו: העוד לנו חלק ונחלה, בבית אבינו.

15 הלוא נוכרייות נחשבנו לו, כי מכרנו; ויאכל גם-אכול, את-כספנו.

16 כי כל-העושר, אשר הציל אלוהים מאבינו--לנו הוא, ולבנינו; ועתה, כול אשר אמר אלוהים אליך--עשה.

17 ויקם, יעקוב; ויישא את-בניו ואת-נשיו, על-הגמלים.

18 וינהג את-כל-מקנהו, ואת-כל-רכושו אשר רכש--מקנה קניינו, אשר רכש בפדן ארם: לבוא אל-יצחק אביו, ארצה כנען.

19 ולבן הלך, לגזוז את-צאנו; ותגנוב רחל, את-התרפים אשר לאביה.

20 ויגנוב יעקוב, את-לב לבן הארמי--על-בלי הגיד לו, כי בורח הוא.

21 ויברח הוא וכל-אשר-לו, ויקם ויעבור את-הנהר; וישם את-פניו, הר הגלעד.

22 ויוגד ללבן, ביום השלישי: כי ברח, יעקוב.

23 וייקח את-אחיו, עימו, וירדוף אחריו, דרך שבעת ימים; וידבק אותו, בהר הגלעד.

24 ויבוא אלוהים אל-לבן הארמי, בחלום הלילה; ויאמר לו, הישמר לך פן-תדבר עם-יעקוב--מטוב עד-רע.

25 וישג לבן, את-יעקוב; ויעקוב, תקע את-אוהלו בהר, ולבן תקע את-אחיו, בהר הגלעד.

26 ויאמר לבן, ליעקוב, מה עשית, ותגנוב את-לבבי; ותנהג, את-בנותיי, כשבויות, חרב.

27 למה נחבאת לברוח, ותגנוב אותי; ולא-הגדת לי, ואשלחך בשמחה ובשירים בתוף ובכינור.

28 ולא נטשתני, לנשק לבניי ולבנותיי; עתה, הסכלת עשה.

29 יש-לאל ידי, לעשות עימכם רע; ואלוהי אביכם אמש אמר אליי לאמור, הישמר לך מדבר עם-יעקוב--מטוב עד-רע.

30 ועתה הלוך הלכת, כי-נכסוף נכספת לבית אביך; למה גנבת, את-אלוהיי.

31 ויען יעקוב, ויאמר ללבן: כי יראתי--כי אמרתי, פן-תגזול את-בנותיך מעימי.

32 עם אשר תמצא את-אלוהיך, לא יחיה--נגד אחינו הכר-לך מה עימדי, וקח-לך; ולא-ידע יעקוב, כי רחל גנבתם.

33 ויבוא לבן באוהל יעקוב ובאוהל לאה, ובאוהל שתי האמהות--ולא מצא; וייצא מאוהל לאה, ויבוא באוהל רחל.

34 ורחל לקחה את-התרפים, ותשימם בכר הגמל--ותשב עליהם; וימשש לבן את-כל-האוהל, ולא מצא.

35 ותאמר אל-אביה, אל-ייחר בעיני אדוני, כי לא אוכל לקום מפניך, כי-דרך נשים לי; ויחפש, ולא מצא את-התרפים.

36 וייחר ליעקוב, וירב בלבן; ויען יעקוב, ויאמר ללבן, מה-פשעי מה חטאתי, כי דלקת אחריי.

37 כי-מיששת את-כל-כליי, מה-מצאת מכול כלי-ביתך--שים כה, נגד אחיי ואחיך; ויוכיחו, בין שנינו.

38 זה עשרים שנה אנוכי עימך, רחליך ועיזיך לא שיכלו; ואילי צאנך, לא אכלתי.

39 טריפה, לא-הבאתי אליך--אנוכי אחטנה, מידי תבקשנה; גנובתי יום, וגנובתי לילה.

40 הייתי ביום אכלני חורב, וקרח בלילה; ותידד שנתי, מעיניי.

41 זה-לי עשרים שנה, בביתך, עבדתיך ארבע-עשרה שנה בשתי בנותיך, ושש שנים בצאנך; ותחלף את-משכורתי, עשרת מונים.

42 לולי אלוהי אבי אלוהי אברהם ופחד יצחק, היה לי--כי עתה, ריקם שילחתני; את-עוניי ואת-יגיע כפיי, ראה אלוהים--ויוכח אמש.

43 ויען לבן ויאמר אל-יעקוב, הבנות בנותיי והבנים בניי והצאן צאני, וכול אשר-אתה רואה, לי-הוא; ולבנותיי מה-אעשה לאלה, היום, או לבניהן, אשר ילדו.

44 ועתה, לכה נכרתה ברית--אני ואתה; והיה לעד, ביני ובינך.

45 וייקח יעקוב, אבן; וירימהא, מצבה.

46 ויאמר יעקוב לאחיו לקטו אבנים, ויקחו אבנים ויעשו-גל; ויאכלו שם, על-הגל.

47 ויקרא-לו לבן, יגר שהדותא; ויעקוב, קרא לו גלעד.

48 ויאמר לבן, הגל הזה עד ביני ובינך היום; על-כן קרא-שמו, גלעד.

49 והמצפה אשר אמר, ייצף יהוה ביני ובינך: כי ניסתר, איש מריעהו.

50 אם-תענה את-בנותיי, ואם-תיקח נשים על-בנותיי--אין איש, עימנו; ראה, אלוהים עד ביני ובינך.

51 ויאמר לבן, ליעקוב: הנה הגל הזה, והנה המצבה, אשר יריתי, ביני ובינך.

52 עד הגל הזה, ועדה המצבה: אם-אני, לא-אעבור אליך את-הגל הזה, ואם-אתה לא-תעבור אליי את-הגל הזה ואת-המצבה הזאת, לרעה.

53 אלוהי אברהם ואלוהי נחור, ישפטו בינינו--אלוהי, אביהם; ויישבע יעקוב, בפחד אביו יצחק.

54 ויזבח יעקוב זבח בהר, ויקרא לאחיו לאכול-לחם; ויאכלו לחם, וילינו בהר.

פַּרשָׁנוּת

בראשית 31 הוא סיפור חזרתו של יעקב למולדתו כנען לאחר תקופה ארוכה של גלות בארץ לבן. לאחר מסע ארוך וקשה, יעקב מתאחד עם משפחתו ומתקבל בחזרה בזרועות פתוחות. הפרק מתחיל בהחלטתו של יעקב לעזוב את אדמת לבן ולחזור לכנען. הוא מלווה בנשותיו, ילדיו וכל רכושו. יעקב חושש מתגובתו של לבן לעזיבתו, ולכן הוא נוקט באמצעי זהירות כדי להבטיח את שלומו. הוא שולח הודעה ללבן המודיע לו על תוכניותיו ואז יוצא לדרך בלילה. כאשר לבן מגלה שיעקב עזב, הוא רודף אחריו עם קבוצה גדולה של גברים. אולם אלוהים מתערב ושולח מלאך להגן על יעקב. המלאך מזהיר את לבן שלא לפגוע ביעקב ולבן נאלץ לחזור אחורה. לאחר מכן ממשיך יעקב במסעו ובסופו של דבר מגיע לארץ אביו, יצחק. הוא מתאחד עם משפחתו ומתקבל בזרועות פתוחות. לאחר מכן מתיישבים יעקב ומשפחתו בארץ כנען ומתחילים לבנות את חייהם מחדש. הפרק מסתיים בתפילת הודיה של יעקב לה' על הגנתו והדרכתו. תפילה זו משמשת כתזכורת לנאמנותו והגנתו של אלוהים לאורך מסעו של יעקב. בראשית 31 הוא תזכורת רבת עוצמה לנאמנותו והגנתו של אלוהים. זוהי תזכורת לכך שאלוהים תמיד איתנו, גם בזמנים הקשים ביותר. זוהי תזכורת לכך שאלוהים לעולם לא יעזוב אותנו ולא יעזוב אותנו.