שמות 32

פרשנות

שמות ל"ב הוא פרק מרכזי בספר שמות, שהוא סימן נכון ביחס בין האל ובין בני ישראל. לאחר שבני ישראל הושיעו מעבדות במצרים, קיבלו את עשרת הדברות מאת האל ועכשיו היו בדרכם לארץ המובטחת. אך, בזמן שמשה היה בהר סיני קובל את עשרת הדברות, בני ישראל חכו ויצרו עגל מזהב להשתחות עליו. בתגובה לכך, האל נזעף ורצה להשמיד את בני ישראל, אך משה התווכח בשבילם. הוא תזכיר לאל את הבטחתו לאברהם, יצחק ויעקב, ויבקש ממנו לסלוח לבני ישראל. האל נחם, אך עדיין פשע בני ישראל בחטאם בעבודת העגל. הוא שלח מגפה בתוכם, ולאחר מכן ציווה את משה להוביל את בני ישראל מהר סיני. הפרק מסתיים עם משה שובר את לוחות העשרת הדברות, שמסמל את היחס השבור בין האל לבני ישראל. פרק זה מהווה תזכורת לנזקי המרי והעבודה עבודה זרה, ולחשיבות הנאמנות לאל. זה מהווה גם תזכורת לרחמי האל וחסדו, שבחר לסלוח לבני ישראל למרות פשעם.