מזמור 74 הוא קריאת מצוקה מפי מזמור תהילים, כשהוא רואה את חורבן בית המקדש והעיר ירושלים בידי עמים זרים. הוא מתחנן בפני אלוהים לזכור את בריתו ולהתערב בתוך סבלם.
דברי המזמור אינם רק קינה על חורבן פיזי, אלא גם זעקה על אובדן תחושת נוכחותו והגנתו של אלוהים. הוא שואל מדוע עזב אלוהים את עמו, ומדוע נראה שהוא שותק לנוכח זעקותיהם לעזרה. בעיצומו של צערו נזכר בעל המזמור במעשי ה' הגדולים בעבר, ומתחנן לה' שיגלה שוב את כוחו וחסדו. מזמור זה יכול לספק נחמה והדרכה לכל מי שחווה קשיים ומרגיש כאילו אלוהים רחוק. זה מזכיר לנו לדבוק באמונתנו ולהמשיך לחפש את אלוהים, אפילו בזמנים האפלים ביותר.