פרק זה נפתח באמירה חזקה על מי שמתכחש לקיומו של אלוהים. זה מדגיש את העובדה שאנשים כאלה הם מושחתים, מרושעים, ואין להם חוש מוסר או חמלה. ממשיך המזמור ומסביר שאלוהים מסתכל למטה מהשמים, מחפש את המבקשים אותו וחי על פי דרכיו. ברור שמי שדוחים את שלטונו של אלוהים נידונים להיכשל, שכן מעשיהם מובילים רק להרס ואומללות. תהילים 14 הוא קריאת השכמה לכל אלה שהפנו עורף לאלוהים. זוהי תזכורת לכך שהחיים בלעדיו ריקים וחסרי משמעות, ושבסופו של דבר, היעד הסופי של חיים כאלה הוא הרס. בעל המזמור קורא לכל המאמינים לעמוד איתן באמונתם, ולסמוך על כך שאלוהים יגן עליהם וידריך אותם, גם בעיצומם של ניסיונות ותלאות. בסופו של דבר, תהילים 14 הוא קריאה לתשובה, שכן הוא מדגיש את הטיפשות שבדחיית אלוהים ואת השמחה והשלום הנובעים מחיים שחיים בשיתוף עמו.