המזמור מתחיל בקריאה להלל את ה' אשר ברא והושיע את עמו. בעל התהילים מורה לעם לשיר שיר חדש, לרקוד ולהשמיע מוזיקה לה'. דגש זה על פולחן משמח מדגיש את חשיבות הפולחן המשותף והאקספרסיבי בחיי המאמינים. עם זאת, המזמור אינו מסתיים בשבח בלבד, שכן הוא ממשיך לעודד מלחמה רוחנית. הקריאה "לעשות נקמה בעמים" ו"להעניש את העמים" מתייחסת לקרב רוחני נגד כוחות החושך המתנגדים לאלוהים. בעל התהילים מכריז שה' נמצא עם עמו בקרב רוחני זה, והוא יעניק להם ניצחון על אויביהם. תהילים 149 מזכיר לנו שכמאמינים, אנו נקראים גם לעבוד וגם למלחמה. הפולחן שלנו צריך להיות משמח, אקספרסיבי וממוקד בטובו ובנאמנותו של אלוהים. עם זאת, עלינו גם להבין שאנו מעורבים בקרב רוחני מול האויב, המחייב אותנו לשמור על ערנות ולהשתתף באופן פעיל בניצחונו של אלוהים על הרוע.