בתהילים 138, אנו רואים את תגובתו הלבבית של כותב התהילים לטובו וחסדיו של אלוהים. הוא מכיר בכך שאלוהים נענה לתפילותיו ונתן לו כוח להתגבר על אויביו. הוא משבח את אלוהים על קדושתו ואהבתו הבלתי פוסקת, והוא מאשר את מחויבותו לעבוד ולשרת אותו בנאמנות. מזמור זה מזכיר לנו את החשיבות של הודיה והלל לאלוהים, במיוחד בזמנים של קושי וחוסר ודאות. כאשר אנו מתמקדים באופיו ובנאמנותו של אלוהים, אנו יכולים למצוא אומץ ותקווה להתמודד עם כל האתגרים שיעמדו בדרכנו. בעודנו קוראים ומהרהרים במזמור זה, הלוואי הלוואי יתמלא ליבנו בהכרת תודה ויראה לאלוהים שתמיד איתנו שלעולם לא מצליח להראות לנו את אהבתו וחסדו.
