תהילים 10 הוא תזכורת מפוכחת למציאות הרוע והעוול בעולם. בעל המזמור מתבונן ברשעים המנצלים ופוגעים בחפים מפשע, והוא מוטרד מאוד משתיקתו לכאורה של אלוהים. זו שאלה שממשיכה להישאל בתוך הסבל והקושי: היכן נמצא אלוהים בכל זה? אולם גם כאשר כותב תהילים נאבק בשאלה זו, הם אינם מאבדים את אמונתם בצדקת ה' וחמלתו. הם מתחננים לאלוהים לפעול למען המדוכאים, בטוחים שהוא שומע את זעקותיהם ולא ינטוש אותם. תהילים 10 משמש מקור לנחמה ותקווה למי שמתמודד עם נסיבות קשות, ומזכיר להם שהם לא לבד ושאלוהים תמיד נוכח, גם בעיצומו של הסבל.
