במדבר, 3

Name: במדבר
Author: BiblePics
ISBN: Your ISBN Number

נערך סקר שני על בני לוי, ונעשה סידור של תפקידיהם בשרת במשכן.

פסוקים

●

min

Bible version

1 ואלה תולדות אהרון, ומשה: ביום, דיבר יהוה את-משה--בהר סיניי.

2 ואלה שמות בני-אהרון, הבכור נדב, ואביהוא, אלעזר ואיתמר.

3 אלה, שמות בני אהרון, הכוהנים, המשוחים--אשר-מילא ידם, לכהן.

4 וימת נדב ואביהוא לפני יהוה בהקריבם אש זרה לפני יהוה, במדבר סיניי, ובנים, לא-היו להם; ויכהן אלעזר ואיתמר, על-פני אהרון אביהם. {פ}

5 וידבר יהוה, אל-משה לאמור.

6 הקרב, את-מטה לוי, והעמדת אותו, לפני אהרון הכוהן; ושירתו, אותו.

7 ושמרו את-משמרתו, ואת-משמרת כל-העדה, לפני, אוהל מועד--לעבוד, את-עבודת המשכן.

8 ושמרו, את-כל-כלי אוהל מועד, ואת-משמרת, בני ישראל--לעבוד, את-עבודת המשכן.

9 ונתת, את-הלויים, לאהרון, ולבניו: נתונים נתונים המה לו, מאת בני ישראל.

10 ואת-אהרון ואת-בניו תפקוד, ושמרו את-כהונתם; והזר הקרב, יומת. {פ}

11 וידבר יהוה, אל-משה לאמור.

12 ואני הנה לקחתי את-הלויים, מתוך בני ישראל, תחת כל-בכור פטר רחם, מבני ישראל; והיו לי, הלויים.

13 כי לי, כל-בכור--ביום הכותי כל-בכור בארץ מצריים הקדשתי לי כל-בכור בישראל, מאדם עד-בהמה: לי יהיו, אני יהוה. {פ}

14 וידבר יהוה אל-משה, במדבר סיניי לאמור.

15 פקוד את-בני לוי, לבית אבותם למשפחותם: כל-זכר מבן-חודש ומעלה, תפקדם.

16 ויפקוד אותם משה, על-פי יהוה, כאשר, צווה.

17 ויהיו-אלה בני-לוי, בשמותם--גרשון, וקהת ומררי.

18 ואלה שמות בני-גרשון, למשפחותם--לבני, ושמעי.

19 ובני קהת, למשפחותם--עמרם ויצהר, חברון ועוזיאל.

20 ובני מררי, למשפחותם--מחלי ומושי; אלה הם משפחות הלוי, לבית אבותם.

21 לגרשון--משפחת הלבני, ומשפחת השמעי; אלה הם, משפחות הגרשוני.

22 פקודיהם במספר כל-זכר, מבן-חודש ומעלה; פקודיהם, שבעת אלפים וחמש מאות.

23 משפחות, הגרשוני, אחרי המשכן יחנו, ימה.

24 ונשיא בית-אב, לגרשוני, אליסף, בן-לאל.

25 ומשמרת בני-גרשון באוהל מועד, המשכן והאוהל; מכסהו--ומסך, פתח אוהל מועד.

26 וקלעי החצר, ואת-מסך פתח החצר, אשר על-המשכן ועל-המזבח, סביב; ואת, מיתריו, לכול, עבודתו. {ס}

27 ולקהת, משפחת העמרמי ומשפחת היצהרי, ומשפחת החברוני, ומשפחת העוזיאלי; אלה הם, משפחות הקהתי.

28 במספר, כל-זכר, מבן-חודש, ומעלה--שמונת אלפים ושש מאות, שומרי משמרת הקודש.

29 משפחות בני-קהת, יחנו, על ירך המשכן, תימנה.

30 ונשיא בית-אב, למשפחות הקהתי, אליצפן, בן-עוזיאל.

31 ומשמרתם, הארון והשולחן והמנורה והמזבחות, וכלי הקודש, אשר ישרתו בהם; והמסך--וכול, עבודתו.

32 ונשיא נשיאי הלוי, אלעזר בן-אהרון הכוהן, פקודת, שומרי משמרת הקודש.

33 למררי--משפחת המחלי, ומשפחת המושי; אלה הם, משפחות מררי.

34 ופקודיהם במספר כל-זכר, מבן-חודש ומעלה--ששת אלפים, ומאתיים.

35 ונשיא בית-אב למשפחות מררי, צוריאל בן-אביחיל; על ירך המשכן יחנו, צפונה.

36 ופקודת משמרת, בני מררי--קרשי המשכן, ובריחיו ועמודיו ואדניו; וכל-כליו--וכול, עבודתו.

37 ועמודי החצר סביב, ואדניהם; ויתדותם, ומיתריהם.

38 והחונים לפני המשכן קדמה לפני אוהל-מועד מזרחה משה ואהרון ובניו, שומרים משמרת המקדש, למשמרת, בני ישראל; והזר הקרב, יומת.

39 כל-פקודי הלויים אשר פקד משה ואהרון, על-פי יהוה--למשפחותם: כל-זכר מבן-חודש ומעלה, שניים ועשרים אלף. {ס}

40 ויאמר יהוה אל-משה, פקוד כל-בכור זכר לבני ישראל, מבן-חודש, ומעלה; ושא, את מספר שמותם.

41 ולקחת את-הלויים לי אני יהוה, תחת כל-בכור בבני ישראל; ואת, בהמת הלויים, תחת כל-בכור, בבהמת בני ישראל.

42 ויפקוד משה, כאשר ציווה יהוה אותו, את-כל-בכור, בבני ישראל.

43 ויהי כל-בכור זכר במספר שמות, מבן-חודש ומעלה--לפקודיהם: שניים ועשרים אלף, שלושה ושבעים ומאתיים. {פ}

44 וידבר יהוה, אל-משה לאמור.

45 קח את-הלויים, תחת כל-בכור בבני ישראל, ואת-בהמת הלויים, תחת בהמתם; והיו-לי הלויים, אני יהוה.

46 ואת פדויי השלושה, והשבעים והמאתיים--העודפים, על-הלויים, מבכור, בני ישראל.

47 ולקחת, חמשת חמשת שקלים--לגולגולת: בשקל הקודש תיקח, עשרים גרה השקל.

48 ונתת הכסף, לאהרון ולבניו--פדויי, העודפים בהם.

49 וייקח משה, את כסף הפדיום--מאת, העודפים, על, פדויי הלויים.

50 מאת, בכור בני ישראל--לקח את-הכסף: חמישה ושישים ושלוש מאות, ואלף--בשקל הקודש.

51 וייתן משה את-כסף הפדויים, לאהרון ולבניו--על-פי יהוה: כאשר ציווה יהוה, את-משה. {פ}

פַּרשָׁנוּת

במדבר ג' אנו רואים את ה' מורה למשה לערוך מפקד של הלויים, שהיו אמורים לשמש ככוהני ישראל. ה' מצווה לספור את כל הזכרים מגיל חודש ומעלה. לאחר מכן ה' מורה למשה להטיל את הלויים לעבודת המשכן, ולהטיל אותם למשימות השונות של המשכן. כן מצווה ה' כי יגאלו את הלויים משאר שבטי ישראל, ויתנו אותם לאהרן ולבניו במתנה מיוחדת מאת ה'. פרק זה משמעותי בכך שהוא מראה את חסדו המיוחד של ה' כלפי הלויים. ה' בחר בהם לשרת ככוהני ישראל, ונתן להם זכויות ואחריות מיוחדות. פרק זה מראה גם את חשיבותו של המשכן והמטלות השונות הקשורות בו. ה' היה מאוד ספציפי בהוראותיו למשה, וברור שהוא רצה שהמשכן יהיה מקום של קדושה ויראה. בסך הכל, פרק זה הוא תזכורת לחסדו המיוחד של ה' כלפי הלויים, ולחשיבות המשכן והמטלות הנלוות לו. זוהי תזכורת לנאמנותו של האדון ולרצונו לפרנס את עמו.