במדבר, 35

Name: במדבר
Author: Author's Name
ISBN: Your ISBN Number

אלוהים מצווה את בני ישראל להקים ערי מקלט, שם יכולים אלה שהרגו בלא כוונה לחפש מקלט.

פסוקים

●

min

Bible version

1 וידבר יהוה אל-משה, בערבות מואב, על-ירדן ירחו, לאמור.

2 צו, את-בני ישראל, ונתנו ללויים מנחלת אחוזתם, ערים לשבת; ומגרש, לערים סביבותיהם, תיתנו, ללויים.

3 והיו הערים להם, לשבת; ומגרשיהם, יהיו לבהמתם ולרכושם, ולכול, חיתם.

4 ומגרשי, הערים, אשר תיתנו, ללויים--מקיר העיר וחוצה, אלף אמה סביב.

5 ומדותם מחוץ לעיר, את-פאת-קדמה אלפיים באמה ואת-פאת-נגב אלפיים באמה ואת-פאת-ים אלפיים באמה ואת פאת צפון אלפיים באמה--והעיר בתווך; זה יהיה להם, מגרשי הערים.

6 ואת הערים, אשר תיתנו ללויים--את שש-ערי המקלט, אשר תיתנו לנוס שמה הרוצח; ועליהם תיתנו, ארבעים ושתיים עיר.

7 כל-הערים, אשר תיתנו ללויים--ארבעים ושמונה, עיר: אתהן, ואת-מגרשיהן.

8 והערים, אשר תיתנו מאחוזת בני-ישראל--מאת הרב תרבו, ומאת המעט תמעיטו: איש, כפי נחלתו אשר ינחלו, ייתן מעריו, ללויים. {פ}

9 וידבר יהוה, אל-משה לאמור.

10 דבר אל-בני ישראל, ואמרת אליהם: כי אתם עוברים את-הירדן, ארצה כנען.

11 והקריתם לכם ערים, ערי מקלט תהיינה לכם; ונס שמה רוצח, מכה-נפש בשגגה.

12 והיו לכם הערים למקלט, מגואל; ולא ימות הרוצח, עד-עומדו לפני העדה למשפט.

13 והערים, אשר תיתנו--שש-ערי מקלט, תהיינה לכם.

14 את שלוש הערים, תיתנו מעבר לירדן, ואת שלוש הערים, תיתנו בארץ כנען: ערי מקלט, תהיינה.

15 לבני ישראל, ולגר ולתושב בתוכם, תהיינה שש-הערים האלה, למקלט--לנוס שמה, כל-מכה-נפש בשגגה.

16 ואם-בכלי ברזל הכהו וימות, רוצח הוא: מות יומת, הרוצח.

17 ואם באבן יד אשר-ימות בה הכהו, וימות--רוצח הוא: מות יומת, הרוצח.

18 או בכלי עץ-יד אשר-ימות בו הכהו, וימות--רוצח הוא: מות יומת, הרוצח.

19 גואל הדם, הוא ימית את-הרוצח: בפגעו-בו, הוא ימיתנו.

20 ואם-בשנאה, יהדופנו, או-השליך עליו בצדייה, וימות.

21 או באיבה הכהו בידו, וימות--מות-יומת המכה, רוצח הוא: גואל הדם, ימית את-הרוצח--בפגעו-בו.

22 ואם-בפתע בלא-איבה, הדפו, או-השליך עליו כל-כלי, בלא צדייה.

23 או בכל-אבן אשר-ימות בה, בלא ראות, ויפל עליו, וימות--והוא לא-אויב לו, ולא מבקש רעתו.

24 ושפטו, העדה, בין המכה, ובין גואל הדם--על המשפטים, האלה.

25 והצילו העדה את-הרוצח, מיד גואל הדם, והשיבו אותו העדה, אל-עיר מקלטו אשר-נס שמה; וישב בה, עד-מות הכוהן הגדול, אשר-משח אותו, בשמן הקודש.

26 ואם-יצוא ייצא, הרוצח, את-גבול עיר מקלטו, אשר ינוס שמה.

27 ומצא אותו, גואל הדם, מחוץ, לגבול עיר מקלטו: ורצח גואל הדם, את-הרוצח--אין לו, דם.

28 כי בעיר מקלטו יישב, עד-מות הכוהן הגדול; ואחרי מות, הכוהן הגדול--ישוב הרוצח, אל-ארץ אחוזתו.

29 והיו אלה לכם לחוקת משפט, לדורותיכם, בכול, מושבותיכם.

30 כל-מכה-נפש--לפי עדים, ירצח את-הרוצח; ועד אחד, לא-יענה בנפש למות.

31 ולא-תקחו כופר לנפש רוצח, אשר-הוא רשע למות: כי-מות, יומת.

32 ולא-תקחו כופר, לנוס אל-עיר מקלטו, לשוב לשבת בארץ, עד-מות הכוהן.

33 ולא-תחניפו את-הארץ, אשר אתם בה, כי הדם, הוא יחניף את-הארץ; ולארץ לא-יכופר, לדם אשר שופך-בה, כי-אם, בדם שופכו.

34 ולא תטמא את-הארץ, אשר אתם יושבים בה--אשר אני, שוכן בתוכה: כי, אני יהוה--שוכן, בתוך בני ישראל. {פ}

פַּרשָׁנוּת

במדבר 35, ה' מורה למשה להפריש ערי מקלט למי שביצעו רצח בשוגג. ערים אלו אמורות להיות ממוקמות ברחבי ארץ ישראל, וה' נותן הנחיות ספציפיות כיצד יש להקים אותן וכיצד יש להשתמש בהן. ה' מסביר שערי המקלט אמורות להיות מקום בטוח למי שביצעו רצח בשוגג. אם מישהו הורג אדם אחר בלי כוונה, הוא יכול לברוח לאחת מהערים הללו ולהיות בטוחים מפני נוקם הדם. ה' גם מסביר שערי המקלט אמורות להיות מקום של צדק, שבו הרוצח שלא בכוונה יכול לעמוד לדין ולהישפט. האדון גם מספק הנחיות כיצד יש להקים את ערי המקלט. הוא מסביר כי הערים אמורות להיות ממוקמות ברחבי ארץ ישראל, וכי הן צריכות להיות נגישות בקלות למי שזקוק להן. הוא גם מסביר שהערים צריכות להיות פתוחות לכל, ללא קשר למעמדן החברתי או השבט שלהן. הוראות האדון במדבר 35 מספקות תמונה ברורה של אופן הקמת ערי המקלט והשימוש בהן. הם היו אמורים להיות מקום של ביטחון וצדק למי שביצעו רצח בשוגג, והם היו אמורים להיות פתוחים לכל. קטע זה משמש כתזכורת לחשיבותם של צדק ורחמים, ולצורך לספק מקום בטוח למי שביצעו פשעים שלא בכוונה.