במדבר 32

Name: במדבר
Author: BiblePics
ISBN: Your ISBN Number

שבטי ראובן וגד מבקשים מאת משה רשות להתיישב בארץ מזרחי הירדן.

פסוקים

●

min

Bible version

1 ומקנה רב, היה לבני ראובן ולבני-גד--עצום מאוד; ויראו את-ארץ יעזר, ואת-ארץ גלעד, והנה המקום, מקום מקנה.

2 ויבואו בני-גד, ובני ראובן; ויאמרו אל-משה ואל-אלעזר הכוהן, ואל-נשיאי העדה לאמור.

3 עטרות ודיבון ויעזר ונמרה, וחשבון ואלעלה, ושבם ונבו, ובעון.

4 הארץ, אשר הכה יהוה לפני עדת ישראל--ארץ מקנה, היא; ולעבדיך, מקנה. {ס}

5 ויאמרו, אם-מצאנו חן בעיניך--יותן את-הארץ הזאת לעבדיך, לאחוזה: אל-תעבירנו, את-הירדן.

6 ויאמר משה, לבני-גד ולבני ראובן: האחיכם, יבואו למלחמה, ואתם, תשבו פה.

7 ולמה תניאון, את-לב בני ישראל--מעבור, אל-הארץ, אשר-נתן להם, יהוה.

8 כה עשו, אבותיכם, בשולחי אותם מקדש ברנע, לראות את-הארץ.

9 ויעלו עד-נחל אשכול, ויראו את-הארץ, ויניאו, את-לב בני ישראל--לבלתי-בוא, אל-הארץ, אשר-נתן להם, יהוה.

10 וייחר-אף יהוה, ביום ההוא; ויישבע, לאמור.

11 אם-יראו האנשים העולים ממצריים, מבן עשרים שנה ומעלה, את האדמה, אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקוב: כי לא-מילאו, אחריי.

12 בלתי כלב בן-יפונה, הקניזי, ויהושוע, בן-נון: כי מילאו, אחרי יהוה.

13 וייחר-אף יהוה, בישראל, ויניעם במדבר, ארבעים שנה--עד-תום, כל-הדור, העושה הרע, בעיני יהוה.

14 והנה קמתם, תחת אבותיכם--תרבות, אנשים חטאים: לספות עוד, על חרון אף-יהוה--אל-ישראל.

15 כי תשובון, מאחריו, ויסף עוד, להניחו במדבר; ושיחתם, לכל-העם הזה. {ס}

16 וייגשו אליו ויאמרו, גדרות צאן נבנה למקננו פה, וערים, לטפנו.

17 ואנחנו ניחלץ חושים, לפני בני ישראל, עד אשר אם-הביאונום, אל-מקומם; וישב טפנו בערי המבצר, מפני יושבי הארץ.

18 לא נשוב, אל-בתינו--עד, התנחל בני ישראל, איש, נחלתו.

19 כי לא ננחל איתם, מעבר לירדן והלאה: כי באה נחלתנו אלינו, מעבר הירדן מזרחה. {פ}

20 ויאמר אליהם משה, אם-תעשון את-הדבר הזה: אם-תיחלצו לפני יהוה, למלחמה.

21 ועבר לכם כל-חלוץ את-הירדן, לפני יהוה, עד הורישו את-אויביו, מפניו.

22 ונכבשה הארץ לפני יהוה, ואחר תשובו--והייתם נקיים מיהוה, ומישראל; והייתה הארץ הזאת לכם, לאחוזה--לפני יהוה.

23 ואם-לא תעשון כן, הנה חטאתם ליהוה; ודעו, חטאתכם, אשר תמצא, אתכם.

24 בנו-לכם ערים לטפכם, וגדרות לצונאכם; והיוצא מפיכם, תעשו.

25 ויאמר בני-גד ובני ראובן, אל-משה לאמור: עבדיך יעשו, כאשר אדוני מצווה.

26 טפנו נשינו, מקננו וכל-בהמתנו--יהיו-שם, בערי הגלעד.

27 ועבדיך יעברו כל-חלוץ צבא, לפני יהוה--למלחמה: כאשר אדוני, דובר.

28 ויצו להם, משה, את אלעזר הכוהן, ואת יהושוע בן-נון; ואת-ראשי אבות המטות, לבני ישראל.

29 ויאמר משה אליהם, אם-יעברו בני-גד ובני-ראובן איתכם את-הירדן כל-חלוץ למלחמה לפני יהוה, ונכבשה הארץ, לפניכם--ונתתם להם את-ארץ הגלעד, לאחוזה.

30 ואם-לא יעברו חלוצים, איתכם--ונאחזו בתוככם, בארץ כנען.

31 ויענו בני-גד ובני ראובן, לאמור: את אשר דיבר יהוה אל-עבדיך, כן נעשה.

32 נחנו נעבור חלוצים לפני יהוה, ארץ כנען; ואיתנו אחוזת נחלתנו, מעבר לירדן.

33 וייתן להם משה לבני-גד ולבני ראובן ולחצי שבט מנשה בן-יוסף, את-ממלכת סיחון מלך האמורי, ואת-ממלכת, עוג מלך הבשן: הארץ, לעריה בגבולות--ערי הארץ, סביב.

34 ויבנו בני-גד, את-דיבון ואת-עטרות, ואת, ערוער.

35 ואת-עטרות שופן ואת-יעזר, ויוגבהה.

36 ואת-בית נמרה, ואת-בית הרן: ערי מבצר, וגדרות צאן.

37 ובני ראובן בנו, את-חשבון ואת-אלעלה, ואת, קריתיים.

38 ואת-נבו ואת-בעל מעון, מוסבות שם--ואת-שבמה; ויקראו בשמות, את-שמות הערים אשר בנו.

39 וילכו בני מכיר בן-מנשה, גלעדה--וילכדוה; ויורש, את-האמורי אשר-בה.

40 וייתן משה את-הגלעד, למכיר בן-מנשה; ויישב, בה.

41 ויאיר בן-מנשה הלך, וילכוד את-חוותיהם; ויקרא אתהן, חוות יאיר.

42 ונובח הלך, וילכוד את-קנת ואת-בנותיה; ויקרא לה נובח, בשמו. {פ}

פַּרשָׁנוּת

במדבר 32 אנו רואים את שבטי ראובן וגד, וכן את חצי שבט מנשה, מבקשים רשות למשה להתיישב בארץ הגלעד, מזרחית לנהר הירדן. משה מהסס בתחילה להיעתר לבקשתם, שכן הוא מודאג מכך שהם לא ימלאו את חובתם לסייע לשאר השבטים בכיבוש הארץ המובטחת. אולם לאחר ששבטי ראובן וגד התחייבו לשלוח את לוחמיהם להילחם לצד שאר השבטים, נענה משה לבקשתם. פרק זה משמש כתזכורת לחשיבות מילוי התחייבויותיו. שבטי ראובן וגד היו מוכנים לשים בצד את רצונותיהם כדי לעזור לאחיהם בני ישראל בכיבוש הארץ המובטחת. זהו שיעור שכולנו יכולים ללמוד ממנו, שכן חשוב לזכור שהרצונות שלנו לא צריכים לבוא לפני המחויבויות שלנו כלפי אחרים.