במדבר 11

פַּרשָׁנוּת

במדבר יא, בני ישראל נמצאים במדבר ומתלוננים על האוכל שניתן להם. הם כמהים לאוכל שהיה להם במצרים, והם כל כך נואשים שהם מוכנים לסכן את חייהם כדי להשיג אותו. אלוהים שומע את תלונותיהם ושולח רוח להביא להם שליו. הוא גם שולח אש כדי לכבות את פאתי המחנה. האנשים כל כך המומים משפע האוכל שהם אוספים יותר ממה שהם יכולים לאכול. משה כועס עליהם על חוסר אמונתם ועל כך שלא בטח באלוהים שיפרנס אותם. הוא מתחנן לאלוהים שיסלח להם, ואלוהים עושה זאת. לאחר מכן אלוהים נותן למשה את המשימה למנות שבעים זקנים שיעזרו לו להנהיג את העם. הוא גם נותן למשה את היכולת לחלוק את רוחו עם הזקנים, כדי שיוכלו לעזור לו להוביל את העם. הפרק מסתיים בכך שהאנשים מרוצים מהאוכל שניתן להם. הם כבר לא מתלוננים ומסתפקים בהוראות שאלוהים נתן להם. פרק זה משמש לנו כתזכורת לכך שאלוהים תמיד נאמן ויספק אותנו אם אנו בוטחים בו. אל לנו להיות כמו בני ישראל ולהתלונן על מה שניתן לנו, אלא להודות על הברכות שאלוהים העניק לנו.