נחמיה 9

Name: נחמיה
Author: BiblePics
ISBN: Your ISBN Number

תגובת העם לקריאת החוק, לרבות הודאת חטא ומחויבותו לציות.

פסוקים

●

min

Bible version

1 וביום עשרים וארבעה לחודש הזה, נאספו בני-ישראל בצום ובשקים, ואדמה, עליהם.

2 וייבדלו זרע ישראל, מכול בני נכר; ויעמדו, ויתוודו על-חטאותיהם, ועוונות, אבותיהם.

3 ויקומו, על-עומדם, ויקראו בספר תורת יהוה אלוהיהם, רביעית היום; ורביעית מתוודים ומשתחווים, ליהוה אלוהיהם. {פ}

4 ויקם על-מעלה הלויים, ישוע ובני קדמיאל שבניה בוני שרביה--בני כנני; ויזעקו בקול גדול, אל-יהוה אלוהיהם.

5 ויאמרו הלויים ישוע וקדמיאל בני חשבניה שרביה הודייה, שבניה פתחיה, קומו ברכו את-יהוה אלוהיכם, מן-העולם עד-העולם; ויברכו שם כבודך, ומרומם על-כל-ברכה ותהילה.

6 אתה-הוא יהוה, לבדך--אתה עשית את-השמיים שמי השמיים וכל-צבאם הארץ וכל-אשר עליה הימים וכל-אשר בהם, ואתה מחייה את-כולם; וצבא השמיים, לך משתחווים.

7 אתה-הוא, יהוה האלוהים, אשר בחרת באברם, והוצאתו מאור כשדים; ושמת שמו, אברהם.

8 ומצאת את-לבבו, נאמן לפניך, וכרות עימו הברית לתת את-ארץ הכנעני החיתי האמורי והפריזי והיבוסי והגרגשי, לתת לזרעו; ותקם, את-דבריך, כי צדיק, אתה.

9 ותרא את-עוני אבותינו, במצריים; ואת-זעקתם שמעת, על-ים-סוף.

10 ותיתן אותות ומופתים בפרעה ובכל-עבדיו, ובכל-עם ארצו--כי ידעת, כי הזידו עליהם; ותעש-לך שם, כהיום הזה.

11 והים בקעת לפניהם, ויעברו בתוך-הים ביבשה; ואת-רודפיהם השלכת במצולות, כמו-אבן--במים עזים.

12 ובעמוד ענן, הנחיתם יומם; ובעמוד אש, לילה, להאיר להם, את-הדרך אשר ילכו-בה.

13 ועל הר-סיניי ירדת, ודבר עימהם משמיים; ותיתן להם משפטים ישרים, ותורות אמת--חוקים ומצוות, טובים.

14 ואת-שבת קודשך, הודעת להם; ומצוות וחוקים, ותורה, ציווית להם, ביד משה עבדך.

15 ולחם משמיים נתת להם, לרעבם, ומים מסלע הוצאת להם, לצמאם; ותאמר להם, לבוא לרשת את-הארץ, אשר-נשאת את-ידך, לתת להם.

16 והם ואבותינו, הזידו; ויקשו, את-עורפם, ולא שמעו, אל-מצוותיך.

17 וימאנו לשמוע, ולא-זכרו נפלאותיך אשר עשית עימהם, ויקשו את-עורפם, וייתנו-ראש לשוב לעבדותם במריים; ואתה אלוה סליחות חנון ורחום, ארך-אפיים ורב-חסד--ולא עזבתם.

18 אף, כי-עשו להם עגל מסכה, ויאמרו, זה אלוהיך אשר העלך ממצריים; ויעשו, נאצות גדולות.

19 ואתה ברחמיך הרבים, לא עזבתם במדבר; את-עמוד הענן לא-סר מעליהם ביומם, להנחותם בהדרך, ואת-עמוד האש בלילה להאיר להם, ואת-הדרך אשר ילכו-בה.

20 ורוחך, הטובה, נתת, להשכילם; ומנך לא-מנעת מפיהם, ומים נתת להם לצמאם.

21 וארבעים שנה כילכלתם במדבר, לא חסרו; שלמותיהם לא בלו, ורגליהם לא בצקו.

22 ותיתן להם ממלכות ועממים, ותחלקם לפיאה; ויירשו את-ארץ סיחון, ואת-ארץ מלך חשבון, ואת-ארץ, עוג מלך-הבשן.

23 ובניהם הרבית, ככוכבי השמיים; ותביאם, אל-הארץ, אשר-אמרת לאבותיהם, לבוא לרשת.

24 ויבואו הבנים, ויירשו את-הארץ, ותכנע לפניהם את-יושבי הארץ הכנענים, ותיתנם בידם; ואת-מלכיהם ואת-עממי הארץ, לעשות בהם כרצונם.

25 וילכדו ערים בצורות, ואדמה שמנה, ויירשו בתים מלאים-כל-טוב בורות חצובים כרמים וזיתים ועץ מאכל, לרוב; ויאכלו וישבעו וישמינו, ויתעדנו בטובך הגדול.

26 וימרו וימרדו בך, וישליכו את-תורתך אחרי גוום, ואת-נביאיך הרגו, אשר-העידו בם להשיבם אליך; ויעשו, נאצות גדולות.

27 ותיתנם ביד צריהם, ויצרו להם; ובעת צרתם, יצעקו אליך, ואתה משמיים תשמע, וכרחמיך הרבים תיתן להם מושיעים ויושיעום מיד צריהם.

28 וכנוח להם--ישובו, לעשות רע לפניך; ותעזבם ביד אויביהם, וירדו בהם, וישובו ויזעקוך, ואתה משמיים תשמע ותצילם כרחמיך רבות עיתים.

29 ותעד בהם להשיבם אל-תורתך, והמה הזידו ולא-שמעו למצוותיך ובמשפטיך חטאו-בם, אשר-יעשה אדם, וחיה בהם; וייתנו כתף סוררת, ועורפם הקשו ולא שמעו.

30 ותמשוך עליהם שנים רבות, ותעד בם ברוחך ביד-נביאיך ולא האזינו; ותיתנם, ביד עמי הארצות.

31 וברחמיך הרבים לא-עשיתם כלה, ולא עזבתם: כי אל-חנון ורחום, אתה.

32 ועתה אלוהינו האל הגדול הגיבור והנורא, שומר הברית והחסד--אל-ימעט לפניך את כל-התלאה אשר-מצאתנו למלכינו לשרינו ולכוהנינו ולנביאינו ולאבותינו, ולכל-עמך: מימי מלכי אשור, עד היום הזה.

33 ואתה צדיק, על כל-הבא עלינו: כי-אמת עשית, ואנחנו הרשענו.

34 ואת-מלכינו שרינו כוהנינו ואבותינו, לא עשו תורתך; ולא הקשיבו, אל-מצוותיך, ולעדוותיך, אשר העידות בהם.

35 והם במלכותם ובטובך הרב אשר-נתת להם, ובארץ הרחבה והשמנה אשר-נתת לפניהם--לא עבדוך; ולא-שבו, ממעלליהם הרעים.

36 הנה אנחנו היום, עבדים; והארץ אשר-נתת לאבותינו, לאכול את-פרייה ואת-טובה--הנה אנחנו עבדים, עליה.

37 ותבואתה מרבה, למלכים אשר-נתת עלינו--בחטאותינו; ועל גווייותינו מושלים ובבהמתנו, כרצונם, ובצרה גדולה, אנחנו. {פ}

פַּרשָׁנוּת

נחמיה 9 הוא פרק רב עוצמה המדבר על נאמנותו של אלוהים ועל הצורך של עמו להישאר נאמן לו. בפרק זה מתכנס עם ישראל להתוודות על חטאיו ולהודות לה' על חסדו וחסדיו. הם מכירים בכך שרק בחסדי אלוהים הם הצליחו לחזור למולדתם ולבנות מחדש את חומות ירושלים. עם ישראל מתחיל בשבח ה' על גדולתו ועל נאמנותו להבטחותיו. הם מכירים בכך שרק בחסדי אלוהים הם הצליחו לחזור למולדתם ולבנות מחדש את חומות ירושלים. הם גם מתוודים על חטאיהם ועל חטאי אבותיהם, והם מבקשים את סליחתו של אלוהים. לאחר מכן מספר עם ישראל את תולדות נאמנות ה' לעמו. הם זוכרים איך אלוהים הציל אותם מעבדות במצרים, איך נתן להם את הארץ המובטחת, ואיך פרנס אותם במדבר. הם גם זוכרים כיצד אלוהים נתן להם את התורה וכיצד הוא שלח נביאים להזהיר אותם מחטאיהם. עם ישראל כורת אז ברית עם ה' לקיים את מצוותיו ולהישאר נאמן לו. הם מכירים בכך שרק בחסדי אלוהים הם הצליחו לחזור למולדתם ולבנות מחדש את חומות ירושלים. הם גם מכירים בכך שרק בחסדו של אלוהים הם הצליחו להישאר נאמנים לו. נחמיה 9 הוא פרק רב עוצמה המדבר על נאמנותו של אלוהים ועל הצורך של עמו להישאר נאמן לו. זוהי תזכורת לכך שאלוהים נאמן להבטחותיו ושהוא תמיד יפרנס את עמו. זו גם תזכורת